מירה איתן חושבת שלא חייבים להיות אירים כדי לחגוג את 'סנט פטריק'ס דיי', אבל בינינו, כל הזדמנות לשתות הרבה אלכוהול היא בשבילה חגיגה...

שנה עברה מאז ה-17 במארס 2015, אותו יום בחירות אחרון שהרגיז חלק מאתנו. קצת יותר זמן עבר מאז ה-17 במארס במאה הראשונה לספירה, בה נפטר פטריק הקדוש האירי והשאיר אחריו תאריך היסטורי, בו חוגגים כל שנה מיליוני אנשים בעולם את החג האירי האהוב ביותר: Saint Patrick's Day...  האירים חוגגים את "סנט פטריק'ס דיי" בכל העולם, אבל גם לכם מותר... (צילומים: יח"צ, freeimages.com) האגדה מספרת שפטריק הנער הובא מאנגליה לאירלנד בשנת 405 בהיותו בן 16, והיה רועה צאן שש שנים עד שברח מאדוניו כדי לשים לו למטרה להפיץ את הנצרות באירלנד. לימים הפך להגמון, ונסע לאורכה ולרוחבה של אירלנד, ופתח יותר מ-300 כנסיות באמצעותן העביר כ-120 אלף איש לנצרות. את החזרה לנצרות, כך הם טוענים, הביא בעזרת נס, כאשר שכנע את כל נחשי אירלנד לזחול לים, שבו טבעו כולם (הנחשים, כן). כמו החלילן מהמלין, רק שהפעם לא לעכברים אלא לנחשים. האמת, עד היום לא ניתן למצוא נחשים באירלנד. התלתן בעל שלושת העלים, שאתו הפיץ את תורתו, הפך לסמלו של החג, ומעטר מאז ומתמיד את הקצף הסמיך של בירת גינס. האירים חוגגים את Saint Patrick's Day בכל מקום בעולם בו הם יושבים, ובעיקר בארצות-הברית ובאוסטרליה, ואליהם מצטרף שאר העולם. בכל מקום נערכות תהלוכות ענק ותערוכות, מצעדים ומופעי רחוב, מופעי קרנבל וריקודים, מוזיקה, והרבה צבע ירוק כיאה לאירלנד הירוקה. וגם... בירת הגינס הלאומית נשפכת כמים וכמויות גדולות של ויסקי ניגרות כמים לכבודו של הקדוש האהוב. קבלו 10 סיבות טובות לשתות משקאות בהשראת הצבע הירוק:     אבסינת אין משקה שהמיתוס שלו היה יותר מסתורי מאשר המשקה הירוק ביותר - אבסינת. האבסינת נכנס לקטגוריית משקאות האניס, אם כי הוא שונה מהם למרות שהוא מכיל אניס. אבסינת בצרפתית הוא אחד מזני הלענה, אותה לענה שמכינים ממנה וורמוטים שונים. ייצר אותו לראשונה ד"ר פייר אורדינר הצרפתי שגילה את שיח הלענה באחד מטיוליו בהרי האלפים. ברור שהדוקטור שלנו חשב רק על תרופה לאחד מחוליו, במקרה זה לקוח שחש כל הזמן בחילה ולא הצליח להקיא. לאחר ניסיונות רבים הגיע אורדינר לנוסחה מושלמת, שבה הושרה באלכוהול צמח ה'ארתמיסיה אבסינתיום' בתוספת שמן אניס, שומר, אזוב, כוסברה ותבלינים נוספים. צמח הלענה הירוק שהושרה בתערובת יצר צבע ירוק וחוזק האלכוהול היה 68%. לא ברור עד היום אם החולה הבריא, אבל המרשם המקורי הגיע, לאחר כמה גלגולים, לידיו של צרפתי צעיר בשם הנרי לואי פרנו, שהתאהב בו והחליט לשווקו להמונים. הביקוש היה גבוה והמשקה הפך למשקה הצרפתי הלאומי. הכינוי שדבק באבסינת היה 'הפייה הירוקה', משום שאמנים ראו בו המוזה שלהם ליצור, ושעת הצהרים בה נהגו ללגום אותו כונתה 'השעה הירוקה'. והיתה גם טענה שהמשקה הזה ממסטל וגורם להזיות קלות. האגדה על ואן גוך שחתך את אוזנו ברגע של טירוף לאחר שתיית אבסינט היא המוכרת ביותר. בשנת 1905, לאחר שגבר רצח את אשתו לאחר שתיית אבסינת, הוחלט כי צמח הלענה שיש 'במשקה המטריף' הנו בעייתי ביותר וגורם לטירוף. יש בו חומר שנקרא טוג'ון שהוא חומר רעיל שדומה במבנה הכימי שלו לחומר הפעיל במריחואנה, והוא גורם לתופעות לוואי של בחילה, הקאות, איבוד הכרה, חוסר מנוחה, תחושת ורטיגו, הזיות ופרכוסים. בשנת 1915 הוצא האבסינת מחוץ לחוק ועד היום אסור למכור אותו כמו שהוא ברוב העולם המערבי. המשקה שהחליף אותו אז היה ה'פרנו' הצהבהב נטול הלענה המקורית.     שרטרז ליקר עשבים מוכר אחר, בצבע ירוק עז, מיוצר על-ידי נזירים מהמסדר הקארטוזיאני, בחוזק של 55% אלכוהול. המסורת טוענת כי הוא הומצא לראשונה בשנת 1605 כשהמרשל של הארטילריה של המלך אנרי הרביעי הביא לנזירים מתכון של "שיקוי לחיים ארוכים". בשנת 1737, לאחר שנים רבות של שיפור ופיתוח הפך הליקר להיות פופולרי. בזמן המהפכה הצרפתית גורשו הנזירים והפסיקו לייצר שרטרז, ויש הטוענים כי הם ייצרו אותו רק לעצמם עד לשנת 1838. בשנה זו עצרו למנוחה במנזר של הצבא הצרפתי, ולאחר שהפרשים טעמו ממנו הוא חזר להיות נחשק. ושוב הנזירים גורשו, הפעם לספרד, והמתכון הסודי הלך עמם הלאה. רק לאחר מלחמת העולם השנייה, כשהממשלה הצרפתית החזירה לנזירים את אזרחותם, החלו שוב בייצור מסחרי של השרטרז.     וינו ורדה יין ירוק? נשמע מוזר? אז מדובר ביינות צעירים שמייצרים בצפון פורטוגל, קרוב לים ולנוף עמקים ירוקים, במטרה לצרוך אותם, בדומה ליינות הבוז'ולה נובו, תוך שנה מן הבציר. השם ירוק (ורדה) לא מרמז דווקא על הצבע של היין, אלא על הגיל הצעיר שלו ועל הרעננות שלו. וכן, אלה יינות רעננים ושמחים, לרוב אפילו תוססים מעט וקלילים. אפילו ברמת האלכוהול, הנעה בין 9-12.5 אחוזים וגם במחירם.     ג'יימסון - מהדורה מיוחדת חזרנו לאירלנד. את ג'יימסון, הוויסקי האירי המוכר ביותר בבקבוק הירוק המסורתי, כולם מכירים. מסתבר שמדי שנה מוציאה ג'יימסון בקבוק במהדורה מיוחדת לכבוד סנט פטריק ועליה תווית יצירתית בעיצובו של אמן אירי ידוע, ולעתים גם איורים ומשפטים הכתובים בכתב יד, שכולם חוגגים את החיים בדבלין. שווה לחפש ולשמור.     ליקר Y ירוק אני אוהבת צ'ילי. זה כל-כך מוסיף עניין בחיים. אז חוץ מליקר Y צ'ילי האדום שאני מאוד מחבבת, הפיקו יוצריו הישראלים גם ליקר Y צ'ילי ירוק, שבבסיסו אלכוהול ניטרלי המופק ממולסה (עיסת קני סוכר), שבו מושרים תבלינים כגון קינמון, פלפל ירוק חריף וטרי ואניס. הטעמים מורכבים, אך מתונים יותר מאחיו הבכור, וקצת יותר מבושמים.     יוליוס ביטר יוליוס ביטר'ס הוא אחד הכהילים האהובים עלי ממזקקת יוליוס הישראלית. בעצם גילוי נאות: אני אוהבת את ג'וב ואת כל המשקאות שהוא מייצר, והביטר הוא אחד מהם, והוא עשבוני וירקרק. ג'וב הרגיל ידוע בחיבתו לבוטניקה והביטר שלו הוא תזקיק צמחי בר מקומיים, וביניהם זוטא לבנה, טיון דביק, קנרס סורי (חרשף) ועוד. משקה נהדר, מר, אך לא מדי, רענן, ירקרק ועשיר בטעמים, שפשוט כיף לסיים אתו ארוחה.     אלכסנדר Green מבשלת אלכסנדר היא מבשלה שלמרבה השמחה גדלה משנה לשנה בכמות הבירה שלה ואף מצליחה לדייק עוד ועוד את התוצרים שלה כפי שאף מבשלת בוטיק אחרת בישראל לא מסוגלת לעשות. למבשלת אלכסנדר מגוון רחב של בירות וביניהן אלכסנדר Green - בירה עונתית וכשותית בסגנון IPA עם ניחוחות פירותיים של אשכוליות, גויאבה, מנגו ועוד. ולמרות שהיא מתחילה במתיקות מרומזת, ההמשך הדרי ומאוזן והסיום ארוך ומריר.     הייניקן כשאומרים בירה וחושבים ירוק, חושבים היינקן, ולא בכדי. הייניקן היא בירת הלאגר הנמכרת ביותר בעולם. בירה שהחלה דרכה במבשלה של ג'רארד אדריאן הייניקן בשנת 1863, ומשווקת היום ל-190 מדינות. מייצרים אותה ב-140 מבשלות שונות, ב-71 מדינות ואחת מהן היא ישראל, חברת טמפו כמובן. הייניקן היא מבשלת הבירה הרביעית בעולם מבחינת היקף המכירות, והיא אחד מסמליה של הולנד. אגב, עד כמה שזכור לי בהולנד מוכרים אותה בבקבוקים חומים ובשאר העולם בירוקים.     סיידר תפוחים אלכוהולי המשקה האידאלי להתרעננות בקיץ או תחליף לבירה למי שלא מתחבר למרירות. סיידר אלכוהולי מכינים לרוב מתפוחים או אגסים. חוזק האלכוהול דומה לזה שבבירה. את הסיידר שותים באירופה מאז ימי הביניים, והוא משקה מסורתי שהגיע בעיקר מנורמנדי שבצרפת. עם זאת הסיידר מאוד פופולרי בבריטניה, שם הצריכה הממוצעת שלו לנפש היא מהגדולות בעולם.     ספרתם עד עכשיו רק תשע סיבות ירוקות. טוב, זה רק בגלל שהירוק העשירי הוא המסלול הירוק בדיוטי פרי, אבל לרגל החגיגות קבלו מתכון לאחד הקוקטיילים הפופולריים ביותר בקרב צרכני המרטיני:  

Apple Martini

   

מה צריכים?

45 מ"ל וודקה 45 מ"ל שנפס תפוחים 30 מ"ל מיץ תפוחים

מה עושים?

מנערים את כל המרכיבים בשייקר, מסננים לכוס מרטיני מקוררת ומקשטים בפלח או סלסול קליפת תפוח.