כותבי הסנהדרינק מכים על חטא ומבקשים מחילה. והפעם: יאיר גת מבקש סליחה מכל מי שקשור לנסיעה שלו לאוקטוברפסט (שלא התרחשה)

1. סלח לי מנהל שיווק יקר ששולט על תקציב של מיליוני שקלים. לא היה לי מושג שתיקח באופן אישי את תוצאות טעימת הבירה של יום העצמאות. אולי הייתי צריך להסתיר את העובדה שחמישה אנשים שהשתתפו בטעימה עיוורת וטעמו את הבירה הכה מעולה שאתה משווק, דירגו אותה בתחתית טבלת הציונים. וגם זה, יש להודות, די בקושי.

בירה וגרמנים במכנסי עור. אוקטוברפסט 2. התנצלות מכל הלב מגיעה גם לך פרח יחסי ציבור חביב, שהציע לי לנסוע על חשבונו של אותו מנהל שיווק יקר לאוקטוברפסט 2014. חבל שלא הסברתי לך טוב יותר שכרטיס הטיסה היחיד שהוא יהיה מוכן לקנות לי, זה כרטיס לכיוון אחד, רצוי לחבל ארץ בשליטת המדינה האיסלמית (לשעבר דעא"ש). בטח קיבלת ממנו בראש אחרי שהוא ראה את השם שלי ברשימה. 3.  אנא מחל לי, עורך בעיתון יומי נפוץ, על הטלפון ההיסטרי שקיבלת מפרח יחסי הציבור החביב.  הוא רק ניסה, ברוח הימים הנוראים, להעביר את רוע הגזירה, וללחוץ עליך לשלוח מישהו אחר במקומי. מישהו שמנהל השיווק היקר שונא פחות. פרח או לא, גם אני הייתי טורק לו את הטלפון בפרצוף. בעיקר אחרי שהסברת לו, יותר מפעם אחת, שאין לך אנשים פנויים למשימה ושגם אם היו, לא היית שולח אותם. 4. סילחו לי לקוחות יקרים, בתחום שלא קשור לבירה או לנסיעות. אני יודע שהייתם זקוקים לי. הייתם גם מוכנים לשלם לא מעט. אבל נאלצתי לסרב. בזמן שהתקשרתם להציע לי את הפרויקט, עוד הייתי בטוח שאני טס למינכן. מה אני עושה בארץ? אה, לאחר סיומה של השיחה בין העורך בעיתון היומי הנפוץ, לבין פרח יחסי הציבור החביב, אף אחד לא טרח לספר לי שיש בעיה ושההצעה עברה לעיתון יומי נפוץ אחר. 5. ואחרונה חביבה, גברת לילי מהבנק. אני מקווה נוכל להשאיר את החודש הזה מאחורינו. תביני, הייתי צריך לוותר על כמה ימי עבודה, כדי לטוס על חשבונו של מנהל השיווק היקר ולכתוב על זה לעיתון היומי הנפוץ  תמורת חופן שקלים. אבל בגלל טעימת הבירה האומללה של יום העצמאות, הורידו אותי מהנסיעה ברגע האחרון וכך נשארתי די מחוסר עבודה. 6. אם הגעתם עד לכאן, קוראים יקרים, אני חייב להתנצל גם בפניכם על ערימת הכביסה המלוכלכת והמידע הפנימי שהשלכתי כאן. אבל בשביל זה המציאו את יום כיפור לא?