כשהגיעה שיחת הטלפון מהעורך שלנו נשאלתי על ידו ישירות על עמדותיי בקשר למין. ככה דוך לפנים. אבל רגע לפני שהתחלתי לפרט באוזניו את הפנטזיות שכבר מימשתי לצד אלה שעדיין בתכנון, הוא הורה לי להרגיע ומהר, כי הוא בסך הכל התכוון לארבעת המינים ולא לתרגילי הפילאטיס שלי, אבל אם אני זורם עם שיתוף ההרגלים הפרטיים שלי בציבור, ברור שהוא מוכן לעזור לי להרים על זה כתבה ואפילו לתת לי איזה טיפ או שניים. לקחתי נשימה עמוקה וביקשתי ממנו לשים את זה בינתיים על 'הולד'. האמת, דווקא רעיון מגניב לחבר בין הרגלי מיטה להרגלי שתייה, אבל לפני שאתיישב לכתוב על זה, כדאי שקודם אבצע תחקיר עומק...
מאוחר יותר, תוך כדי חבלה קשה בכבד בסיוע נבחרת 'חזירי הבר', התחילו החוטים לאט, לאט, להתחבר. מאז ומתמיד היה הבר בשבילי מקום אליו עולים לרגל, מקום שמחבר בין אנשים בו ניתן לבטא את כל הרגשות. עולם הברים יצר חוג של ברמנים ובליינים שמתקשרים ביניהם באמצעות הרשתות החברתית ומגיעים "להתפלל" כל פעם בבר אחר, ממש כמו בבית-כנסת. מדובר בהמון אנשים נפלאים שמקשטים את התחום בצבעים עזים החולקים אהבה ותשוקה לאלכוהול וכל מה שאנשים אוהבים.
לדברי חכמים, ארבעת המינים מסמלים את אחדות העם והסוכה את השלום. לדעתי, כל זה לא שווה כלום בלי אלכוהול. אז הסוכה שלי היא בר שבאמת מסמל את אחדות חובבי תרבות השתייה והבילוי. אז לקחתי את חומרי הגלם ורקחתי מהם קוקטיילים שיבסמו לכם את החג ויעצימו את תחושת האחדות.
הלולב של עץ התמר נמשל לעמד השדרה שלנו. פרי התמר הוא בעל טעם, אך חסר ריח. 'מג'הול' הוא שמו של זן של תמר שבתרגום חופשי מערבית פירושו "לא ידוע". כשהיו ממיינים את סוגי התמרים, את הזן הזה התקשו לזהות, אז זרקו הצידה וקראו לו מג'הול. כיום נחשב המג'הול למלך התמרים. מזקקת פלטר לקחה את תמר המג'הול ויצרה ממנו ברנדי נהדר. הנוזל המופק מהפרי עובר זיקוק דודי כפול ולאחר יישון של שנתיים בחביות עץ אלון צרפתי הופך לברנדי משובח. המשקה הים-תיכוני הזה ישתלב באופן נפלא בתוך קוקטייל מגניב שתפור על החג הזה.
50 מל' ברנדי מג'הול 15 מל' סירופ ליצ'י 45 מל' תה פירות יער 45 מל' מיץ רימון, סחוט, טרי 20 מל' מיץ לימון, סחוט, טרי קרח לקישוט: פרח סחלב אכיל
האתרוג נמשל ללב. האתרוג למעשה הוא הג'וקר של החג משום שיש בו גם טעם וגם ריח. מהאתרוג פותחו סוגים רבים של הדרים כמו לימון וליים של ימינו, וכבר מימי הרמב"ם נטען שיש לו המון סגולות רפואיות. אני מאוד אוהב את הטעם והריח המיוחדים של הליקרים שמופקים מאתרוגים. מדובר בעצם בסוג של לימונצ'לו משובח, רק קצת יותר אקזוטי וחד. לטובת הנאה מהמשקה המעולה הזה בחרתי לכבוד החג לחבר אותו לטקילה.
50 מל' טקילה בהירה, 100 אחוז אגבה כחולה 30 מל' ליקר אתרוגים 30 מל' קמפארי קרח לקישוט: פרח סחלב אכיל (או פלח תפוז)
מסננים לתוך כוס וויסקי, מקשטים בפרח סחלב או בפלח תפוז ומגישים.
* מומלץ להשתמש בכוס בעיצוב מיוחד לצורך הגשת הקוקטייל.
עלי ההדס נמשלים לעיניים. להדס אמנם אין טעם, אבל יש לו המון ריח, מה שמוביל אותי לג'ין האולטימטיבי של מזקקת 'מילק אנד האני' - חוויה ים-תיכונית שעוברת זיקוק דודי כפול, בשילוב מבחר תבלינים משוק לוינסקי בתוספת ערער והדס. בקיצור, ג'ין מבושם ומושלם תוצרת הארץ. אני חושב שדווקא החוסר בטעם הופך את ההדס לבעל ניחוח מסתורי עם נגיעה מיוחדת. לכבוד החג בחרתי להכין ג'ין אנד טוניק קצת אחר.
50 מל' ג'ין 'לבונטין' 15 מל' סירופ רוזטה 25 מל' מיץ לימון, סחוט, טרי קוביות משני פלחי אשכולית אדומה 2 כפיות גרגרי רימון מלפפון קטן פרוס על קליפתו לפרוסות דקות פרוסות דקות מחצי לימון בינוני על קליפתו מי טוניק - לסגירה קרח לקישוט: ענף של הדס
הערבה המדמה את השפתיים היא חסרת טעם וריח. בשל כך החלטתי לא להשתמש בה כמרכיב בקוקטייל, כי בתכל'ס אין שום סיבה, ובכל זאת בחרתי כן להיעזר בצבע שלה ובדימוי שלה.
40 מל' מזקל 25 מל' וודקה חלפניו/צ'ילי 20 מל' שרטרז ירוק 25 מל' מיץ לימון, סחוט, טרי 15 מל' חלבון ביצה קרח לקישוט: קורט קינמון טחון
התרעות פיקוד העורף