לראשונה יתקיימו במוסד ישראלי לימודים לתואר ראשון בייננות. יאיר גת תוהה בקול רם האם עוד ייננים מדופלמים זה מה שחסר לענף הזה?

מספר המועסקים במשרה מלאה בייצור יין בישראל הוא לא מאוד גדול, במיוחד בניכוי העובדים העונתיים וכל מי שעושה זאת במקביל לעיסוקים אחרים. מספרם של בתי-הספר, המסלולים והקורסים לייצור יין בישראל הוא לעומת זאת די מרשים. מבית-הספר לעשיית יין של יקב 'שורק', דרך בית-הספר למקצועות הכרם והיין של המכללה האקדמית 'אוהלו', ועד המסלול לתואר מוסמך בינלאומי של פקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית בירושלים, אבל מה לגבי תואר ראשון בייננות?

אם לא ילך ביין או בטכנולוגיה של יין, תואר ראשון בהנדסה לא יכול להזיק. הוא גם יעשה את אימא מאושרת... (צילומים: יח"צ, בן יצחקי) אם לא ילך ביין או בטכנולוגיה של יין, תואר ראשון בהנדסה לא יכול להזיק. הוא גם יעשה את אימא מאושרת... (צילומים: יח"צ, בן יצחקי)
אם לא ילך ביין או בטכנולוגיה של יין, תואר בהנדסה לא יזיק וגם יעשה את אימא מאושרת... (צילום: בן יצחקי)

לא מזמן הכריזה גם אוניברסיטת אריאל שבשומרון על פתיחה של מסלול היין במסגרת תואר ראשון בהנדסת כימיה וביוטכנולוגיה. זוהי הפעם הראשונה בה יתקיימו במוסד ישראלי לימודים לתואר ראשון בייננות. עכשיו, ובהתחשב בהיקף תעשיית היין בישראל, נשאלת רק השאלה האם עוד ייננים מדופלמים זה באמת מה שחסר לענף הזה?

ד"ר שיבי דרורי, מרכז המסלול באוניברסיטת אריאל, חושב שהתשובה היא לא. ישראל, לדבריו, לא מראה סימנים שהיא עומדת בעשורים הקרובים להפוך למעצמת יין שתזדקק למאות ידיים עובדות. "אף אחד לא זקוק לעוד 20-30 ייננים בשנה", הוא אומר, "לכן אנחנו חושבים שזה חשוב לקחת את הלימודים הקלאסיים לאיזה טוויסט".

טוויסט בעלילה

תואר ראשון בייננותתואר ראשון בייננות
בנוסף לנושאים שכולם מלמדים: מדעי הצמח, מיקרוביולוגיה, כימיה, אנליזה חושית, עבודה בכרמים וביקורים ביקבים, המסלול החדש והייחודי, שאורכו ארבע שנים, יכלול לימודי ביוטכנולוגיה, הנדסת כימיה, ייצור של חיידקים ושמרים, אנליזות מתקדמות ועוד, בדגש על ההיבט הטכנולוגי של תעשיית היין. "ישראל לא תוביל את העולם בכמויות ייצור", דרורי אומר, "אבל היא יכולה להוביל בחדשנות".

תסמכו על שיבי דרורי שהוא מבין דבר או שניים בחדשנות. האיש שחתום על היינות המעולים של יקב 'גבעות' ועל המחקר לאיתור זנים ארץ ישראלים עתיקים, חתום גם על לא פחות משלושה פטנטים בתחום היין: רובוט שמאפשר שליטה אוטומטית בתהליכי תסיסה, חבית שמקצרת את זמני ההתיישנות של היין ומביאה לצמצום כמות החביות ביקב פי חמישה, ועוד אחד שכנראה קצת מוקדם לדבר עליו.

בעוד עשרים או שלושים שנה, הוא מקווה, לא יהיה יקב בעולם שלא תהיה בו טכנולוגיה ישראלית. דרורי מאמין שאת מה שחברת 'נטפים' - חלוצת ההשקיה בטפטוף, עשתה בכרמים בכל העולם, חברות טכנולוגיה ישראליות יכולות לעשות ביקבים, ושמסלול אקדמי שמשלב בין ייננות קלאסית לטכנולוגיה מתקדמת, יעזור לזה לקרות.

קל זה לא יהיה

את מי הוא מצפה לראות בשיעור הראשון? אנשים שהיו רוצים לעשות יין ולהרוויח כמו מהנדסים, וכאלה שמעוניינים ברשת ביטחון - אם לא ילך ביין או בטכנולוגיה של יין, תואר בהנדסה לא יכול להזיק. הוא גם יעשה את אימא מאושרת. מצד שני, אני די בטוח שגם אם לימודי הנדסה הם קשים במיוחד, הם בהחלט נראים כמו משהו שאפשר ליהנות ממנו כשהם משולבים בביקורים ביקבים, טעימות והתמחות ביקבים בחו"ל, אליה יצאו תלמידים מצטיינים. מכל מקום, דרורי מבקש להזהיר: "קל זה לא יהיה".

המכינה המרוכזת של מסלול היין במסגרת תואר ראשון בהנדסת כימיה וביוטכנולוגיה תיפתח בחמישי בפברואר, והסמסטר הראשון ייצא לדרך בארבעה עשר במארס 2017, כך שאם זה נשמע לכם מעניין, כדאי לכם להזדרז. במידה ואתם רוצים לקחת עוד קצת זמן, על-פי התוכניות בחורף 2018 ייצא לדרך מחזור נוסף. בינתיים שיהיה לכולם בהצלחה, וכשיהיה לכם משהו מעניין לטעום, אתם יודעים איפה למצוא אותי.