יאיר גת מנסה להבין למה הוא עושה את זה לעצמו, ממשיך להשתתף בטעימות של עשרים ושבעה סינגל מאלטים ולפעמים קצת סובל. ואנחנו אומרים "אוי-אוי-אוי, צרות של עשירים"

עשרים ושבעה מאלטים באחר צהריים אחד, שלושה סבבים, תשע דוגמאות בכל סבב. על מה חשבתי לעצמי? למה אני ממשיך להשתתף בכל טעימות האלה? יין, וויסקי, בירה, לימונצ'לו, אפילו אניסים. פעמיים. אני זוכר איך בעיצומה של טעימת האניסים הראשונה שלי, יצאתי לרחוב, רכשתי פחית נקטר מנגו בפיצוצייה, וישבתי כמעט חצי שעה ליד המזרקה בכיכר רבין בניסיון להחזיר לעצמי את הצלילות ואת חוש הטעם. והנה אמרתי 'כן' לעוד אחת. כל הטועמים במקום. הכוסיות מלאות. אני מרחרח, ומרחרח שוב, ואז עוד פעם, ולוקח לגימה ומגלגל את הוויסקי בפה כמה שניות ויורק. ומנסה לתרגם את ההרגשות ואת ההעדפות שלי למספרים, ולהחליט אם הצבע הוא טוב, או טוב מאוד, ואם הטעם הוא טוב מאוד או מצוין. אחרי הכול אנחנו מדברים על סינגל מאלטים, כמה גרוע זה כבר יכול להיות?
בתמונה: החיים הקשים של יאיר גת (צילום: שאטרסטוק)בתמונה: החיים הקשים של יאיר גת (צילום: שאטרסטוק)
בתמונה: החיים הקשים של יאיר גת (צילום: שאטרסטוק) ואז, לקראת סוף הסבב הראשון הבנתי משהו. הניסיון להפוך את מה שאני מרגיש כלפי הוויסקי לציונים הוא חסר משמעות. שלא לומר די דבילי. כמו לתת ציונים לילדים שלי. כדי לצאת מזה בשלום החלטתי להתחיל לטעום כמו מקצוען. לשים את האהבות בצד ולהתחיל להשתמש בחושים כמו במאזני שקילה, סרטי מדידה ומוני קרינה. אם הוא היה מאוזן ומורכב לאורך כל הדרך, הוויסקי קיבל ממני את הציונים הכי גבוהים שיש, למרות שממש לא סבלתי אותו. אם הוא היה עקום? בעיה שלו. למרות שהוא מקסים בעיני, הוא קיבל ציון נמוך. היה לי קשה להשלים עם זה, אבל בטעימות כאלה, אף אחד לא סופר את הטעם האישי. הלוואי שהייתי יכול להתייחס בצורה כזו לעוד שניים שלושה גורמים בחיים. למה בכל זאת אני משתתף בכל הטעימות האלה? ולמה אני אמשיך להשתתף בהן, כל עוד יזמינו אותי? לא כדי לבחון את היינות, הסיגל מאלטים, הבירות, האניסים ומה לא, על מנת להחליט מי מהם הטעים ביותר בישראל או בעולם, אלא כדי לבחון את עצמי ולבדוק שאני עדיין יכול להסתמך על החושים שלי, בכל מה שקשור למספרים וציונים. את הטעם האישי שלי, אני שומר לטעימות אישיות. וגם, אם אני לא אשתתף בטעימות המוניות, איך ייצא לי לטעום עשרים ושבעה סינגל מאלטים באחר צהריים אחד? עכשיו אתם בטח רוצים לדעת מי ניצח. בשביל זה הרי המציאו את כל הטעימות האלה, כדי לדעת מי ניצח. אם אני אגלה לכם בשלב הזה, מישהו יצטרך להרוג אותי. אני רק יכול לומר שלטעמי מדובר בסוג של הפתעה.