אם החקלאות ומפלס הכנרת אינם סיבה טובה מספיק לייחל לבואו של החורף, הנה עוד סיבה: ג'וני ווקר ליום גשום – מבצע החורף הכי כייפי של השנים האחרונות

נעים מאוד, אני חוני המעגל, או שמא עלי לדייק ולומר "ג'וני המעגל". אם האגדה על ר' חוני קשישא, גורסת שהקיף את עצמו במעגל, כאילו היה חפץ חשוד – ולא מש משם עד בוא הגשם, הרי שגם אני כך – אבל מסיבות שקשורות מעט פחות לאקוויפר החוף.

גוני מידות נכונות
גוני מידות נכונות
כמדומני היה זה חורף 2004, בדיוק לפני עשר שנים שג'וני ווקר השיקו בישראל את המבצע המקסים: Johnnie Walker for a rainy day. במסגרת המבצע הורידו עשרות פאבים ברחבי הארץ למחצית את מחירו של כל בקבוק ג'וני ווקר – מהזול ביותר, אדום-התווית – ועד לכחול-התווית היוקרתי והיקר מאוד. אלא שלא סתם כך הורידו את המחיר באופן קבוע, אלא רק בימים גשומים... אני זוכר את עצמי בהמשכו של אותו החורף מביט בתוגה ממרפסת ביתי על העננים החולפים מזרחה מבלי להוריד אפילו טיפה, או מזנק באושר החוצה כאשר חשתי ולו בטפטוף, רק כדי לעשות את דרכי בין השלוליות לפאב הקרוב. אז נכון, הסיכון שנלקח כאן בהתחשב בממוצע הרב-שנתי של כמויות המשקעים בישראל אינו גדול כל-כך, אבל בכל זאת אהבתי כאן את קריאת התיגר על איתני הטבע – שהרי מן המפורסמות היא שגשם זלעפות נוטה להשאיר בבית את הישראלי המצוי – ואילו במקרה דנן – מי יכול לחשוב בכלל על סיבה טובה יותר לצאת? אז מכאן שלוחה קריאתי ליבואן המקומי: אנא השב לנו את המבצע הזה לעת חורף. ולקב"ה אני אומר: אלוהים יקר, אני יודע שעצם הפנייה אליך עומדת בסתירה לאופן שבו חייתי את חיי ב-45 השנים האחרונות, אבל אלוהים אדירים, אם נא מצאתי חן בעיניך, תן לנו את הגשם בעיתו – אם לא למען חובב וויסקי כמוני, אזי לפחות למען החקלאים...