שני מותגי וויסקי עשו עלייה לארץ. מירה איתן לא נרתעת מהשמות, אבל אחרי כמה כוסיות גם אתם לא תפחדו...

אזור הספייסייד הוא אזור הוויסקי הגדול, הידוע והמוכר ביותר בקרב חובבי הוויסקי - אזור יפהפה שפזורות בו עשרות מזקקות ידועות די בצפיפות זו ליד זו, ועוד כמה מזקקות משובחות גם כשמתרחקים מהמרכז. חלקן הגדול של המזקקות שייכות לתאגידי אלכוהול גדולים, שלעתים מעבירים אותן מיד ליד, ומה שעומד בראש מעייניהם הוא בעצם הרווחים הכספיים, וברוב המקרים גם בצדק.

אחרי למעלה מארבעה עשורים בתעשייה החליט בילי ווקר שהוא רוצה להיות גם בעליהן של מזקקות... (צילומים: יח"צ)

אחרי כארבעים שנה בתעשייה החליט בילי ווקר שהגיע הזמן להיות גם בעליהן של מזקקות... (צילומים: יח"צ) באותו אזור גר בילי ווקר, שחי, נושם ומעורב בתעשיית הוויסקי כבר למעלה מארבעה עשורים. ווקר, אחד האנשים המכובדים והמנוסים ביותר בתעשיית הוויסקי של סקוטלנד, שימש שנים רבות בתור מאסטר בלנדר, ואז החליט שהוא רוצה להיות גם בעליהן של מזקקות עצמאיות, להן ידאג באופן אישי ואוהב. בשנת 2004 הוא רכש את מזקקת Benriach, בשנת 2008 את מזקקת Glendronach ובשנת 2013 היתה בבעלותו גם מזקקת Glenglassaugh. מזקקת בנריאך הוקמה בלב ליבו של הספייסייד על-ידי ג'ון דאף בשנת 1898. בשנת 1900 נסגרה המזקקה לאחר מיתון כבד בתעשיית הוויסקי, ורק רצפת הליתות שלה המשיכה לפעול ולספק לתת למזקקות הסמוכות. המזקקה נפתחה מחדש רק בשנת 1965, על-ידי תאגיד שיבאס, המחזיק מזקקות רבות אחרות וביניהן גם את גלנליווט. עד שנת 1994 שימש המאלט וויסקי לייצור בלנדד וויסקי, בעיקר עבור שיבאס. בשנת 1994 בוקבק לראשונה וויסקי תחת שם המותג 'בנריאך'. במהלך השנים נרכשה המזקקה על-ידי חברת סיגרם ולאחר-מכן על-ידי פרנו ריקארד. וויסקי בנריאך - בקבוק

בשנת 2002 הפסיקו פרנו ריקארד את הזיקוק בבנריאך, אבל אז הגיע בילי ווקר, שזיהה את הפוטנציאל של המזקקה ורכש אותה עם כל מלאי הוויסקי המתיישן שהיה בה. המזקקה שופצה וחזרה לפעולה, הוויסקי בוקבק, ולראשונה החלו לשווקו בתפוצה רחבה. הוויסקי נחל הצלחה רבה בקרב חובבי סינגל מאלט מתחילים ומנוסים גם יחד, גם בשל המגוון הרחב של סוגי וויסקי מעושנים ולא מעושנים, וגם בשל מחיריהם הנוחים. ייחודה של המזקקה הוא בכך שחלק מהוויסקי המיוצר בה מזוקק מלתת כבולי שעושן במזקקה עצמה, ומזכיר באופיו את סוגי הוויסקי המעושנים מהאי איילה. הכבול נכרה מהגבעות בסביבת המזקקה, ובשל כך הוא שונה מהכבול הימי והמלוח שבאי איילה, ויוצר וויסקי בו עשן הכבול אדמתי ו'נקי' יותר. בנריאך 10 הוא וויסקי חלק ולא מתוחכם מדי, עם טעמים של עץ, דבש, וניל, טופי, חמאה ואגוזים, ומחיר המומלץ לצרכן הוא כ-200 שקלים. בנריאך 16 הוא וויסקי בעל אופי ספייסיידי טיפוסי, איכותי ומורכב, המתאפיין בפירותיות ופרחוניות מאוזנים עם תבלינים ועץ, גוף מלא ועשיר, טעם מתקתק וסיומת ארוכה, מתובלת ואגוזית, ומחירו המומלץ לצרכן הוא כ-450 שקלים. וויסקי גלנדרונאך 12 - בקבוק

מזקקת 'גלנדרונאך' ממוקמת במזרח ספייסייד, רחוק מההמולה והצפיפות של תעשיית הוויסקי בספייסייד. המזקקה נוסדה בשנת 1826 על-ידי ג'יימס אלרדייס, שעל שמו נקראת עד היום גרסת 18 השנה של המזקקה. לאחר שריפה, שיקום והחלפת בעלות מספר פעמים, ביניהם פרנו ריקארד, נסגרה המזקקה בשנת 1996. בשנת 2002 היא נפתחה מחדש ובשנת 2008 נרכשה על-ידי בילי ווקר, מה שהיווה נקודת מפנה מבטיחה בעתידה של המזקקה. כיום עומד הייצור על כמיליון ליטר בשנה, כשמחצית מהכמות מבוקבקת כסינגל מאלט ומחציתו השנייה נמכרת לבלנדים כמו שיבאס ובלנטיינס של פרנו ריקארד. כשבילי ווקר הבין את הפוטנציאל הגלום במזקקת גלנדרונאך ורכש אותה, עברה המזקקה בפעם הראשונה, לאחר שנים רבות, שינוי דרמטי, והגיעה לידיים שבאמת אוהבות הוויסקי. חלקו הגדול של הוויסקי של גלנדרונאך היה מיושן בעבר בחביות שרי. מיושן ממש, לא רק סיומות של חביות שרי כמו אצל רוב המתחרים. אך מכיוון שמחיר חביות השרי עלה במשך השנים, החליפו אותן התאגידים הגדולים בחביות ברבן זולות יותר. בילי ווקר הבין כמה חשובות היו חביות השרי לוויסקי המצוין של גלנדרונאך והחזיר אותן מיד למרות מחירן הגבוה. וויסקי גלנדרונאך 15 - בקבוק

לוויסקי של גלנדרונאך אופי מיוחד. עד שנת 1996 זוקק הוויסקי ממאלט שלותת ברצפת הליתות של המזקקה באופן מסורתי, ויובש בתערובת של פחם וכבול שהעניקו לוויסקי טעם מעושן וכבולי מסוים, אם כי לא מודגש כמו בוויסקי מאיילה. המרקם הסמיך והמלא של הוויסקי הגיע, לפי הטענה, מדודי הזיקוק שחוממו על-ידי בערה ישירה של פחם, לעומת שימוש בסלילי קיטור כפי שנהוג במזקקות רבות אחרות. כשבילי ווקר קנה את המזקקה הוא רכש עמה גם 9,000 חביות מתיישנות ובהן וויסקי באיכות גבוהה, שזוכה בכל תחרות אפשרית. הוויסקי של גלנדרונאך מיושן בחביות שרי אולורוסו ופדרו חימנז מתוק במיוחד, במרתפי יישון מסורתיים בעלי גג נמוך ורצפת אדמה חשופה, התורמים לסביבת יישון אופטימלית מבחינת טמפרטורה ולחות. חביות אלו מעניקות לוויסקי טעם דומיננטי של שרי וצבע עמוק. וויסקי גלנדרונאך 18 - בקבוק

גלנדרונאך 12 הוא חלק מהוויסקי מתיישן בחביות עץ אלון ואז בחביות שרי, וחלק מיושן מלכתחילה רק בחביות שרי. וויסקי נגיש, מתקתק ופירותי, בעל ארומות שרי מובהקות, פירות יבשים וסיומת מעט מרירה ויבשה, שמאזנת את המתיקות. מחיר מומלץ לצרכן: 299 שקלים. גלנדרונאך 15 מיושן ברובו בחביות שרי אולורוסו, וכיום נמכרים הבקבוקים האחרונים שנשארו ממנו. וויסקי בצבע ענברי כהה, ריחו מתוק ומזכיר צימוקים או דובדבנים, עם רמז לעישון קל, וניל מתקתק ודבשיות. טעמו עשיר ומלא ומזכיר ריבת חלב או חמאה, אפרסק, משמש, לדר ואפילו טיפה מנטה. לוויסקי סיומת ארוכה ומתמשכת ומאוד נעימה, ומחירו המומלץ לצרכן הוא 595 שקלים. גלנדרונאך 18 'Allardice' הוא הוויסקי שיושן 18 שנה בחביות שרי אולורוסו משובחות ולכן גם שופע טעמי שרי נהדרים וצבע כהה טבעי, כמעט אדום. לוויסקי טעמים עשירים ביותר של הרבה הדרים ופירות בשלים ומתקתקים, שזיפים ואגוזים, עם עישון קל ברקע. בפה מרקם חלק, מלא ועשיר מאוד, עץ בולט, שרי, צימוקים, שוקולד וקפה וגם פירות טרופיים. הסיומת המרהיבה מאוד ארוכה ופירותית, חמימה ומתקתקה. מחירו המומלץ לצרכן הוא כ-1,000 שקלים.

בילי דה קיד: גלנדרונאך ובנריאך

שני מותגי וויסקי עשו עלייה לארץ. מירה איתן לא נרתעת מהשמות, אבל אחרי כמה כוסיות גם אתם לא תפחדו...

שני מותגי וויסקי עשו עלייה לארץ. מירה איתן לא נרתעת מהשמות, אבל אחרי כמה כוסיות גם אתם לא תפחדו...