מירה איתן השתתפה בטעימת וויסקי מיוחדת של המותג 'בלוויני' וחזרה הבית מתנדנדת, אבל הפעם לא בגלל הוויסקי, בגלל המחיר...

לפני מספר ימים הוזמנתי לטעימה שגרמה ללסת שלי להישמט. מותג הוויסקי 'בלוויני' התחדש בסדרה יוקרתית, במהדורה מוגבלת, ובה 50 מארזים בלבד, עליהם חתום המאסטר דיסטילר המוערך דייויד צ'ארלס סטיוארט. הסדרה נקראת בהתאם DCS שהם ראשי התיבות של שמו של המאסטר דיסטילר בכבודו ובעצמו. ובכל מארז חמישה בקבוקים, מחמשת העשורים של המאסטר. המחיר, אגב, הוא 26 אלף פאונד למארז (!), לא פחות ולא יותר. אבל אל תלכו לשבור קופת חסכון, המארז היחידי שהגיע לארץ כבר נמכר. ולנו נשאר רק הסיפור.

המאסטר דיסטילר הוותיק של בלוויני החליט שלאחר 54 שנות קריירה, מה שחשוב לו עכשיו יותר מהכל הוא להעביר לאחרים את הידע הרב שצבר... (צילומים: יח"צ) המאסטר דיסטילר הוותיק של בלוויני החליט שלאחר 54 שנות קריירה, מה שחשוב לו עכשיו יותר מהכל הוא להעביר לאחרים את הידע הרב שצבר... (צילומים: יח"צ)
לאחר 54 שנות קריירה מה שחשוב למאסטר דיסטילר הוא להעביר לאחרים את הידע הרב שצבר... (צילום: יח"צ)

כשוויליאם גרנט, הבעלים של מזקקת 'גלנפידיך' רצה להגן על מקור המים של המזקקה המצוינת שלו, שהגיע ממעיין רובי דו, ולהבטיח את אספקת המים הטהורים לוויסקי שלו בכל עת, הוא ביקש מהבנק הלוואה לקניית השטח הסמוך למזקקה ולמעיין.

כשפקיד הבנק חקר לשם מה הוא צריך את השטח, ירה גרנט תשובה מהירה שלא היתה בתכנון המקורי: "להקמת מזקקה נוספת". וכך, בעצם מבלי משים, החליט האיש על בניית מזקקת 'בלוויני', שבתחילה כונתה 'מזקקת גלן גורדון'.

המזקקה הוקמה בשנת 1892 בשטח עליו בנויה טירה בשם בלוויני, שהוקמה במאה ה-13, וממנה "לקח" גרנט את שם המזקקה הקבוע. עם השנים הפכה בלוויני לאחת המזקקות המוערכות בספייסייד וגם בסקוטלנד כולה.

וויסקי בשלוש מזקקות

וויסקיוויסקי
גרנט ייעד את המזקקה החדשה לייצור סגנון וויסקי שונה. ואכן, את הוויסקי המיוצר במזקקה הזו מיישנים בחביות שהגיעו מהאי איילה, בחביות אמריקאיות וכן בחביות פורט, כאשר הביקבוק עצמו נעשה גם הוא במזקקה. בלוויני היא המזקקה האחרונה בסקוטלנד שעדיין מגדלת עבור עצמה חלק קטן מהשעורה אותה מנביטים ומייבשים במקום.

בנוסף, בלוויני היא אחת מהמזקקות היחידות שבונות לעצמן את חביות היישון בתחומי המזקקה, ואף מחזיקה לצורך העניין צוות אומני נחושת שדואגים לשיפוץ דודי הזיקוק המסורתיים. המזקקה שייכת עד היום למשפחת גרנט, שהם, כידוע, הבעלים של 'גלנפידיך' ושל מזקקה נוספת בשם Kininvie, וכל השלוש ממוקמות בעיר דאפטאון שבספייסייד.

כל המורשת בבקבוק

וויסקיוויסקי
בלוויני במהדורה מוגבלת D.C.S היא קולקציית הדגל של David C Stewart, המאסטר דיסטילר הוותיק והמוערך של מזקקת בלוויני, עליה, כאמור, חתום המאסטר עצמו. סטיוארט, שנחשב למאסטר דיסטילר הוותיק בתעשייה, החליט שלאחר 54 שנות קריירה בתחום, מה שחשוב לו עכשיו יותר מהכל הוא להעביר לאחרים את הידע הרב שצבר, על-מנת שיוכלו ללכת בעקבותיו. כדי לחגוג את ההיסטוריה העשירה שלו, יצר דייויד את קולקציית D.C.S שמעבירה, בטעם ובידע, את המורשת שלו.

סטיוארט יצר חמישה סוגי וויסקי סינגל מאלט שישבו בעשרים וחמש חביות וינטאג' נדירות מחמישה עשורים שונים, הממחישים את אופייה הייחודי של המזקקה ומראים כיצד המאפיינים המובהקים של בלוויני התפתחו לאורך השנים. המהדורה, כאמור, מוגבלת ונמכרת לאספנים וחובבי אלכוהול בהזמנה אישית.

חמשת המופלאים

The Balvenie 2005 - וויסקי בן 11 שנים, בחוזק 57.5% אלכוהול, שיושן בחבית עץ אלון אמריקאי מ-6 במאי 2005. זהו וויסקי עדין למדי - בעיקר אחרי שמוסיפים לו קצת מים - מתקתק ופרחוני, עם נגיעת הדרים, וניל, בזוקה ודבש.

וויסקיוויסקי
The Balvenie 1997 - וויסקי בן 19 שנים, בחוזק 60.7% אלכוהול, שיושן בחבית עץ אלון אמריקאי מ-9 ביוני 1997. זהו וויסקי עשיר וקרמי, עם תבלינים מתוקים חמים וטעם עמוק של טופי עם וניל, תה הדרי, עץ אלון ודבשיות קלה.

The Balvenie 1985 - וויסקי בן 31 שנים, בחוזק 54.1% אלכוהול, שיושן בחבית עץ אלון אמריקאי מ-12 בפברואר 1985. זהו וויסקי עשיר ומרוכז, עם פרחוניות נהדרת, נקייה ומרעננת, מנטה, הדרים, תבלינים עדינים ואלון רך, וטעם הדרים מסוכרים, שוקולד, דבש ותיבול ונילי עדין.

The Balvenie 1978 - וויסקי בן 38 שנים, בחוזק 50.2% אלכוהול, שיושן בחבית עץ אלון אמריקאי מ-11 במארס 1978. זהו וויסקי רך ועשיר, קרמי ומתקתק, מתובל מאוד עם וניל, דבש, קינמון, עץ חרוך ופרחי יערה.

The Balvenie 1968 - וויסקי בן 48 שנים, בחוזק 43%, שיושן בחבית עץ אלון אמריקאי מ-11 ביוני 1968, כאשר תהליך הגימור נעשה בחבית שרי. זהו וויסקי שמרגיש בפה צעיר ומחוספס קלות, מתובל בעדינות עם וניל ועץ אלון, שוקולד ופירות יבשים, ובסוף גם דבשיות נעימה וקליפות הדרים. מדובר בוויסקי האהוב ביותר על המאסטר דיסטילר דייויד סטיוארט, ששמח על ההזדמנות לטעום אותו ביחד אתנו. האמת, גם אני שמחתי על ההזדמנות. לא שלו. שלי.