חיליק גורפינקל מרחיב את גבולות הגזרה ומנסה לשדך בין וויסקי למתוקים, והפעם: וויסקי פיימוס גראוס ושוקולד פיימוס גראוס…

הכוס הזו, המופיעה ברוב צילומי הסדרה הזו, סדרת כתבות על וויסקי וממתקים - אם במקרה החמצתם את הפרקים הקודמים (לא נורא, תבקשו מהאיש שלפניכם לספר לכם מה היה עד עכשיו. רק תעשו את זה בשקט…) - ובכן, הכוס הזו היא השריד האחרון מסט כוסות שקיבלו הוריי לחתונתם ב-1964. כלומר לפני... המון זמן. בכל פעם שאני מוציא אותה מהמגירה לכבוד הכתבות הללו, אני פוחד פחד מוות שתישבר. כשאני כותב את זה, אני כמובן מפתח אמונה תפלה שזו טעות איומה ועכשיו היא תישבר.

הסקוטים מעדיפים אות פיימוס גראוס על-פני 'ג'וני ווקר' או 'בלנטיינ'ס', פירמות מפורסמות הרבה יותר, לפחות בעולם הגדול... (צילום: חיליק גורפינקל, יח"צ)הסקוטים מעדיפים אות פיימוס גראוס על-פני 'ג'וני ווקר' או 'בלנטיינ'ס', פירמות מפורסמות הרבה יותר, לפחות בעולם הגדול... (צילום: חיליק גורפינקל, יח"צ)
הסקוטים מעדיפים אותו על-פני פירמות מפורסמות יותר, לפחות בעולם הגדול...(צילום: חיליק גורפינקל, יח"צ)

לפעמים אני תופס את אחד הילדים שותה בה ויטמינצ'יק פטל. אני לא אומר כלום מתוך ניסיון להיות נאור ולהסביר לעצמי שכל כוס בסוף נשברת, כך או אחרת. עובדה, כל אחיותיה גמרו ככה. ובכל זאת, אין לי סנטימנט מיוחד לחתונת הוריי, לא הייתי שם הרי, ובכלל, אני חסר פניות סנטימנטליות לחפצים. אפילו כשנמחקו לי 5000 חמשירים (בערך) בסיבוב הקודם של ניסיונות ההתאבדות של האייפון שלי, הגבתי בקביעה ש"אני לא ביאליק, ואם זה נמחק ולא גובה, כנראה שזה מה שהגיע לזה". גם עכשיו, כשיש כבר 5000 חדשים, עוד לא גיביתי. כזאת אני. אבל בכל זאת, כוס אחרונה מחתונת הוריי. שיהיה.

מי שמתארח הפעם בכוס הזו הוא ה'פיימוס גראוס', אחד הבלנדים הסקוטיים הכי קלאסיים שיש. למי שתוהה מה קלאסי, אסביר, למשל, ששניים מהמרכיבים המרכזיים בו הוא לא פחות מאשר 'היילנד פארק' ומק'אלן', שניים מהסינגל מאלטים המהוללים ביותר. ואם זה לא מספיק לכם, אני לא יודע מה כן.

עוף זה ציפור

ה'פיימוס גראוס', הנקרא כך כמובן על שם הציפור הלאומית של סקוטלנד, ה'רד גראוס', הלא הוא השכווי האדום, ציפור שמנה, יפהפייה וגם, כך אומרים, טעימה לאללה. לא טעמתי. אם אינכם מאמינים לי, הציצו בתווית, אחת היפות שיש וגם אחת האייקוניות ביותר.

ואם עד עכשיו לא השתכנעתם, מה תגידו אם אספר לכם שה'פיימוס גראוס' הוא הוויסקי הנמכר בסקוטלנד. כן-כן, הסקוטים, אבות אבותיו של המשקה הכי אהוב בעולם (ואל תגידו לאירים שכך כתבתי מפני שהאמת היא שאלו הם, כנראה, ש'המציאו' את מי החיים הללו, או לרוסים שהוודקה שלהם בעצם יותר פופולארית היום בעולם מאשר הוויסקי), מעדיפים אותו על-פני 'ג'וני ווקר' או 'בלנטיינ'ס', פירמות מפורסמות הרבה יותר, לפחות בעולם הגדול. מעניין לגלות, אגב, שאחריו ברשימה הסקוטית מופיעים בל'ס, טיצ'רס וגרנט'ס.

פיימוס גראוספיימוס גראוס
במקרה הכינותי מראש

שנת הייסוד הרשמית של מזקקת 'פיימוס גראוס' היא 1800. הייתי יכול להמשיך ולזיין לכם את השכל על שיטות הייצור שלו, אבל זה הרי לא מעניין אתכם, נכון. אומר רק שמדובר לא רק באחלה וויסקי, אלא גם באחד האהובים עלי. בתור חובב ותיק (גם אם קצת לשעבר) של מק'אלן, אני אוהב לכנות את ה'פיימוס גראוס' לא פעם, ביני לבין עצמי, "מק'אלן לעניים". לפעמים כיף להיות עני. הכל יחסי כמובן.

אל הפיימוס צירפתי הפעם את שוקולד ה'גולדקרן' השוויצרי, שכיכב גם במדור הקודם בגרסת ה'ג'ק דניאל'ס' שלו. לגמרי במקרה נשארו לי בבית, באופן מפתיע, כמה קוביות מהשוקולד הקודם, אז ניסיתי לבדוק האם באמת ממלאים השוויצרים את השוקולד בסוגי וויסקי שונים, או שמא אי-אפשר באמת להבדיל ביניהם. רק פולני חשדן כמוני יכול היה ליחס לשוויצרים הקפדנים רמאות שכזו. ברור שכן. טעמתי. אודה ואתוודה, שידוך בין שוקולד ממולא בוויסקי איכותי לוויסקי המדויק הממלא אותו, הוא כמובן סוג של פינוק שאינו מחויב המציאות, אבל זה כיף גדול.