אסנת גואטה מדלגת בין הסירים ומשקה שפים עד שהם מוכנים לגלות לה מה הם אוכלים באמצע הסרוויס. והפעם: אביבית פריאל מה'אוזריה' וה'נקסט דור'...
רגע לפני שאני מספרת לכם על הפגישה עם אביבית פריאל, אני שמה את זה כאן: יש לי פטיש לסנדוויצ'ים. הנה הוצאתי את זה. אני אסנת גואטה, כתבת אוכל זה 15 שנה, מוכנה להמיר את הסטייק הכי משובח ועוגת השוקולד הכי מושחתת בסנדוויץ'(!). אם אפשר אז ברי נמסה עם חמאה צרפתית, איזה אגס וקצת טימין עם דבש... אם אפשר. בחייאת, הרי דווקא ממדינה לחה, נטולת פורמליות ומכניסה כל דבר לפיתה, כמו ישראל, הייתי מצפה שלא תהיה בעיה לשתות כוס יין עם איזה כריך משובח, ולמרות זאת עדיין לא הצלחנו להשריש את קונספט הדרינק צהריים ובטח ובטח לצד סנדוויץ'.
החלטתי לגייס למאבק שלי את אחת השפיות היותר שובבות, מוכשרות ומסקרנות שיש בעיר הזו - אביבית פריאל הבעלים של 'אוזריה' הכל-כך טעימה ושל ה'נקסט דור' והתייצבתי אצלה עם 'גרי דה מרסלאן' מקורר של 'רקנאטי' בצהרי יום שלישי - פעמיים כי טוב. ידעתי שאביבית תרגש אותי, אבל לא ידעתי עד כמה. כבר בכניסה הכה בי ריח הלחם הטרי ומצאתי את אביבית שולה פיתות בשרניות מהמחבת ספוגות בשמן-זית ומנוקדות באורגנו טרי.
הריחות של פיראוס
הצד הפולני שלא קיים בי החזיק את עצמו מלהיעלב והצד הטריפוליטאי חשב לרגע לחטוף לה את הכריך בזמן שהיא פותחת את היין, ולרוץ כל עוד נשמתי בי אל עבר הלא נודע, אבל אז הגיע היין וכשמגיע יין, שוכחים הכל ושותים. אחרי חצי כוס כבר הייתי בשלה לרמוז לאביבית שאחזה בסופלקי בבעלותיות, שהגיע תורי לנעוץ את שיני בתקרובת ואכן היה שווה לחכות.
לנגוס, לשתות ולגנוח
מה שהדהים אותי בבחירה הזו של הכריך, המעט כבד והמתובל, זה שהתיבול הים-תיכוני של הפרגיות והעגבניות הצלויות היוו ניגוד מושלם לקרירות ולרעננות ההדרית של היין והצליחו להעצים אחד את השני ולהביא גם את היין וגם את המנה למקומות אחרים, מקומות שטופי שמש עם חול לבן וים כחול. יוון של שישי צהריים. חופש. אביבית הביטה בי בסיפוק: "לזה אני מתכוונת", היא הסבירה, "די עם החוקים. מבחינתי אין בעיה לשתות כוס יין טוב ליד גרעינים בצהרי שישי ויום אחרי ליהנות מאותו היין על ארוחה בת 7 מנות.
תתחילו לשבור מוסכמות
ישנם יינות לבנים שהם מורכבים ועשירים ששותים לאט והם מתפתחים וישנם יינות אדומים קלילים שמחסלים בקבוק בחצי שעה. מבחינתי לשבת עם מנה כמו סופלקי עסיסי לצד כוס יין קרירה שולח אותי בדמיון לאיזה חוף יווני ולכמה דקות של שקט ושלווה. ארזתי את הבקבוקים, השארתי לאביבית את שארית הסופלקי, ניקיתי את החול של הים ביוון ויצאתי ליעד הבא כדי לחפש את שיספר לי איך יין עוזר נגד געגועים.