טל חוטינר מספר על  פלימות', הג'ין היחיד שמגדיר מקום ייצור, ועל הקשר שלו למסדר הנזירים השחורים

מאחר שלונדון דריי ג'ין מגדיר בעצם סגנון ייצור ואופי מוצר הפך הפלימות' לג'ין היחיד שאופיו מוגדר על ידי מקום היוולדו והוא אינו מיוצר באף מקום מלבד לעיר פלימות' בדבון אנגליה. המזקקה נוסדה בשנת 1763 אבל ההיסטוריה של הבניין החלה עוד הרבה קודם לכן. הבניין הוקם בשנת 1425 כמנזר של מסדר "הנזירים השחורים" אך כאשר המלך הנרי ה-8 החליט על פירוק המנזרים באנגליה הפך המבנה לבית הכלא של העיירה.

חוזק נייבי, רגיל וסלו. משפחת פלימות'
חוזק נייבי, רגיל וסלו. משפחת פלימות'
חוזק נייבי, רגיל וסלו. משפחת פלימות' הסיפור הידוע ביותר על המבנה מסופר ב-1620 כאשר התקיימה בו האסיפה האחרונה של  אבות האומה האמריקאית שאף העבירו את הלילה במבנה לפני שעלו על ספינת ה"מייפלאוור" המפורסמת בדרכם להקים את מה שיהפוך מאוחר יותר לארצות הברית של אמריקה. בשנת 1793 הפכה משפחת קואטס האנגלית את המבנה למה שהוא עד היום - מזקקת ג'ין. הג'ין שייצרו הקואטס היה מלא יותר, עמוק יותר ועפיץ יותר בניחוחותיו מאשר הקונקורנציה הנפוצה יותר - הלונדון דריי ג'ין. בגלל מיקומה של המזקקה ליד הנמל הידוע של פלימות' ייצרו במזקקה כמויות גדולות של ג'ין עבור אנשי הצי ובמיוחד אנשי חיל הים האנגלי שקיבלו אותו במיכלי חרס גדולים ובחוזק ימי מיוחד של 57% אלכוהול. בשנת 1850 כבר סיפקו מהמזקקה 1,000 חביות של נייבי ג'ין לחיל הים המלכותי האנגלי. בתקופת פריחת הג'ין היו לחברה כמה מזקקות במערב אנגליה אך רק זאת שפעלה במנזר הנזירים השחורים נשארה פעילה עד היום. ב-1880 תבעה משפחת קואטס מזקקה אחרת שהוקמה בלונדון בשם פלימות' וזכתה בהגדרה אזורית - ממש אפלסיון קונטרולה. היום מותר לייצר פלימות' ג'ין רק במנזר המדובר אשר בעיר פלימות' בדבון. המזקקה היא אמנם היחידה שיכולה לייצר ג'ין תחת אותו השם אך בעולם המודרני זה גם מגביל את ייצור הג'ין כי גם למשפחה זו אסור לייצר בשום מקום אחר מחוץ למנזר. הפלימות' מכיל יותר ג'וניפר (גרגרי ערער) באופן משמעותי מאשר בלונדונים. בתהליך הייצור שלו מזוקק כהל דגנים נייטראלי עם השרייה של כל האלמנטים הבוטניים ואז מועבר שוב לדוד זיקוק מסורתי בן מאה שנה לזיקוק נוסף ואחרון. הבוטניקס שמעורבבים בו מכילים יותר שורשים ופחות פירות הדר ובעיקר פחות לימון מאשר לונדונים, אין שום תבלין או צמח שמתבלט מעל השאר. טעמיו מעט אדמתיים וקצת עמוקים ופירותיים יותר מהג'ין המצוי והקלאסי. זהו אחד הג'ינים המסורתיים והמעניינים שאפשר למצוא באופן שוטף ומסחרי והוא היחיד שעדיין מזוקק במזקקה המקורית שלו. לפני כמה שנים החל המזקקה לייצר שוב את הג'ין בחוזק הנייבי ולאחריו הוסיפו גם סלו ג'ין.