סל הבריאות: תרופות אלכוהוליות

לקח לטליה לוין קצת זמן להפנים שכשמדובר בענייני בריאות כדאי לסמוך על זקני השבט. לא בגלל שהיא מחבבת את הטיפה המרה. בגלל שאלכוהול נותן עבודה...

בימים האחרונים כולם מדברים על תרופות שנכנסו לסל הבריאות, רק שמשום מה אף אחד לא מדבר על התרופות שנותרו מחוץ לסל, אבל נגישות לכל אחד ואחת כטיפול יעיל למחלות חורף. אלכוהול, וזה לא עוד תירוץ של חובבי שתייה מכורים, יכול להרוס לכם מושבות שלמות של חיידקים שמקננות לכם חופשי בגרון ולמגר נחילי שפעת קרבים בין אם תרצו או לא תרצו. אז מה עושים? נו באמת, שותים.

ככה זה כשאת רבע רומניה ורבע רוסיה ממה שנקרא "הצד הפולני" שלך - מסיפורים ומעשיות על יהדות, כפור וסבל מתמשך את לעולם לא יכולה לברוח. האירוניה המזרח-אירופאית הזו בחיי מתנקזת לשני קווים עיקריים: ליצר הישרדותי מפותח וליצר בכייני שנועד לעורר את רחמי הסביבה מצד אחד, אך להוכיח כי גזע שורד אנחנו. ולא רק בעתות מלחמה, אלא במיוחד כשגנרל חורף מגיע והוא, כידוע, גרוע הרבה יותר מגנרל נפוליאון.

"את יודעת שכשסבא של סבא שלך נולד בעיירה הרוסית פבלובה, הוא הצליח לשרוד שפעת בקור של מינוס 40 מעלות בזכות וודקה בלבד?", שחה לי איזו דודה רחוקה. האמת היא שלא ידעתי, אבל כשסיפרו לי לא יכולתי שלא להתייחס בכבוד לגבורתו הגדולה של סבא של סבא לוין, מלבד העובדה שהוא נולד בעיירה הנקראת על שם עוגה קצפתית במיוחד. נו באמת, משפחה, עם פריט מידע אזוטרי שכזה איך אתם מצפים שאחר-כך אני אתייחס אליכם ברצינות?

על סגולותיה של הוודקה שמעתי דווקא באופרה הישראלית. כן, אל תראו אותי ככה. שפחתכן הנאמנה עמדה במשך שמונה שנים על בימת האופרה וכחכחה בגרונה בכל דצמבר-פברואר בשל הבדלי טמפרטורה בין הפנים לחוץ ובגרון ניחר.

חברי המקהלה (רובם בני העדה הרוסית, אלא מה) עזרו לי להתחבר לשורשים מבית סבא של סבא, ובכל פעם כשהיו שומעים את השיעול שהיה סימן הזיהוי שלי בעונה מתקרב ממרחקים, נהגו למזוג לי שוט של וודקה בטענה שזה "שורף את החיידקים בגרון וגם את המזיקים שבנפש".

גם תה עם רום הוא משקה ידוע למחלות חורף. את תרופת הסבתא הזו אני מכירה דווקא מהצד הרומני-צועני שלי, אם כי הניסיון המר שלי עם רום החל כבר בגיל 12 עם הוספה שלו לתה רק מפני שמעתי את יאשה השכן ממליץ על כך למצונן אקראי במדרגות. מסתבר שהורי הלא שתיינים החזיקו בבית רום קלוקל שהפך לי את הבטן. לא גיליתי להם מעולם. מזל גדול היה לי כשבאחד מהביקורים שלי בספרד עשו לי את התיקון למשקה האלים הזה.

הידעתם שגראפה עוזרת בעיכול, טובה למי שסובל ממיגרנות ואפילו עוזרת בתופעות הלוואי של ההנגאובר? האמת שאני לא ידעתי, רק השם תמיד הזכיר לי גריפה, שהזכיר לי מחלה ותמיד פחדתי שזה מתוק מדי. מסתבר שהגראפה סובלת מיחסי-ציבור רעים כבר די הרבה זמן. המשקה הוא בעצם מיצוי של שאריות ענבים שנותרו מהכנת היין ומכונה גם "ברנדי איטלקי" ולפעמים גם "האח החורג של היין".

אני, כאמור, עדיין חדשה וירוקה בסצנת הג'ין, ועדיין לא הגעתי למצב שאני מוזגת ג'ין וטוניק לכוס ולוגמת מבלי להריח קודם כל ולשכוח את כל ההיסטוריה שעומדת מאחורי המשקאות שהם תרופות. דווקא ג'ין 'בומביי ספייר' המעודן מצליח לעשות לי את זה. יש בו שילוב מאוזן של ערער, כוסברה, שקדים וקליפות תפוז ולימון שנעימים לי בפה ומחליקים לי נהדר במורד הגרון.

מה שמתפקד כתרופה פה הוא בעצם הטוניק שכידוע מכיל כינין, ובמרירותו ציווה על כל החיידקים למות, אבל בערבוב עם ג'ין מוצלח מקבלים לא רק דרינק חורפי שבימים אלה אני עובדת על מערכת יחסים צפופה אתו, אלא משהו שפחות דופק את הראש מדקסמולים למיניהם ושאר תרופות.

בשורה התחתונה, הסבתות אומרות ששפעת עוברת בתוך שבוע, עם או בלי תרופות (המינוח הסבתאי התקני הוא "רפואות"), וכנראה גם עם או בלי אלכוהול. אלא שאם כבר לשכב במיטה עם גרון דואב וחום גבוה, אז לפחות שהנפש תהיה באופוריה. רק אל תשכחו שאסור לערבב כימיקלים עם אלכוהול, לכן נטשו ברגע זה את כל השלל מכל מני דארג סטורס שצברתם, ורוצו להצטייד בתרופות יותר משמחות מחנות המשקאות הקרובה לביתכם. אני את סטוק של כבר מילאתי.