חיליק גורפינקל טעם את היינות החדשים של יקב דלתון וחושב שאחרי עשרים שנה הם בהחלט יכולים להרים את הראש, לנפח קצת את החזה ולחייך בגאווה...

השקות יין הן מעין שטח סגור שאינו גלוי לעין לרוב הציבור. ממילא רוב הציבור אינו מתעניין ביין, וטוב שכך. אין שום סיבה להתעניין ביין. יין צריך לשתות. אבל מבקרי יין, או איך שלא קוראים להם, סליחה, לנו, נאלצים מדי פעם, להתכנס בצוותא ולטעום יין או שניים. או שלושה. או עשרים. לא בטוח שהרבה תועלת מופקת מזה לרווחת הציבור. אותו ציבור שכאמור, ממש לא מעניין לו את המה שמו. אלו שכן קוראים, המכונים חובבי יין, או בעברית קלה - פלצנים, ממילא מעודכנים לעתים עוד יותר ממך. כלומר ממבקר היין.

דלתון הוא יקב מצוין המייצר יינות שהם אבטיפוס של יין גלילי שופע ועשיר (צילום: אורי גרון, דיוויד סילברמן)

השבועות שלפני פסח מזמנים לנו לא מעט התכנסויות כאלה. חלקן אינטימיות עד מאד - כמו למשל השקת הבציר החדש של יקב 'מרגלית' שכלל רק ארבעה יינות (אחד חדש ומפתיע עד מאד), שלושה מבקרים ושלושה מארחים. חלקן מרובות משתתפים, לדוגמה, השקת ה'מיתוג החדש' של יקב 'דלתון'. זו נערכה במסעדת 'ליליות' הכשרה (עוד אחד מסימני הזמן, הכל כשר) בתל-אביב ואירחה עשרות מבקרי יין שטעמו עשרות יינות. מה זוכרים לאחר מכן? לא הרבה. רק מה שהצלחת לרשום ולהבין אחר-כך בבית.

דלתוןדלתון
בלי לדסקס עפיצויות

אני למשל, לא מבין את כתב ידי וממילא אחרי ארבעה יינות מפסיק לרשום או להקליד בנייד. למי יש כח כשהראש מסוחרר. אפשר לירוק, אתם אומרים (זאת אומרת, פלצני היין שיודעים שמבקרים אמורים לא לבלוע). נכון, אבל לא אם אתה קצין פולני. זה לא מנומס. נו, כן, אתם אולי כבר מבינים. אם נגזר עליך לסקר השקת יין, תשחית המון מילים על המסביב. שהרי מה תכתוב. שהיה טעים? היה טעים. שהיה נעים? נגיד. שהיין היה מצוין. הוא היה כזה. אבל היה יותר מדי ממנו. הרבה יותר מדי.

יקב 'דלתון' מנסה כבר עשרים שנה להחליט מה ירצה להיות כשיהיה גדול. וזה חבל. כי מפה לשם הוא כבר גדול ומתחילת דרכו היה אחד הכי נחמדים בסביבה. ושלא כמו לא מעט מתחרים שלו, הוא גם נותר כזה. נחמד. ולא, אני לא מתכוון להעליב או לרמוז שהיין של דלתון הוא רק 'נחמד'. בעידן בו כל יקב ממציא את עצמו מחדש כל שני וחמישי, ובעיקר מתנהג כאילו השמש זורחת לו מהמקום ההוא, נעים לפגוש יקב שזוכר שהוא מייצר משהו שמחזירים לטבע אחרי כמה שעות, וגם כששותים אותו מבקשים בעיקר לסדר קצת את הראש, ולא באמת לדסקס עפיצויות.

דלתוןדלתון
יקב שנעים לפגוש

לרגעים נדמה היה בהשקה החגיגית הזו, שיקב 'דלתון' מבקש סליחה. סליחה שהפריע לנו, סליחה שהעז, סליחה שהחליף יינן - גיא אשל המוכשר כשד החליף לפני שני בצירים, כמדומני, את נעמה סורקין המוכשרת לא פחות - סליחה שהחליף תוויות. מכל אלו, הסליחה היחידה שהיא במקומה היא אולי על שינויי התוויות המרובים. אבל גם זה בסדר.

כל זה כמובן לא נאמר מפורשות, אלא רק הובלע בטון הדיבור המאופק. וזו גם כנראה רק התרשמות של מי ששומע כל שבוע מחדש מיקבים אחרים איזה מין גאונים הם. אז נכון, רובם עושים זאת כי הם מבינים, כנראה, שרק כך אפשר לגבור על הרעש הכללי שעולם המיתוג והשיווק של ימינו מייצר בסביבה מרובת יקבים (או מסעדות, מכוניות או ניירות טואלט...) ועדיין, נעים לפגוש יקב צנוע. וטוב.

דלתוןדלתון
האצילות באמת מחייבת

'דלתון' הוא יקב מצוין. הוא מייצר יינות שהם אבטיפוס של יין גלילי שופע ועשיר, אבל לרגע לא גולש למחוזות הקיטש עמוסי הפרי המתוק והבשל מדי. והשנה הוא גם מפתיע עם לא מעט יינות חדשים ואלגנטיים מאד. כמו למשל הגרנאש הנהדר בסדרת 'אסטייט' הלא יקרה, או בלנד ה-GSM - גרנאש, סירה ומורבדר, זה המכונה 'סקרלט' בסדרת 'עלמה'. בכלל, גם בדלתון, כמו בהמון יקבים אחרים, קטנים וגדולים, מבינים את איכותם המצוינת של הזנים הדרום-צרפתיים ומחוללים בהם נסים. ולכן גם ה'שיראז אסטייט' הוא יין מצוין וכמוהו גם ה'שיראז רזרב'.

הלחם והחמאה של היקב הם כנראה עדיין הזנים הבורדולזיים, ולכן גם שמורה להם הבכורה ביין הדגל 'מתתיה' שהוא עדיין קברנה סוביניון רב עוצמה ועשיר, אם כי לא עוצמתי מדי. אישית הייתי מוותר על עוד יין ב-500 שקלים (סליחה, 480) אבל שוב, גם אני מבין ש"נובלס אובליז'''. ורק כדאי שאם האצילות באמת מחייבת, אז אפשר להרים את הראש ואחרי עשרים שנה לנפח קצת את החזה ולחייך בגאווה. כי כמו שאני מכיר את אנשי היקב ובראשם אלכס ומתי הרוני, גם זה יצא להם צנוע ולא מאיים. ברכות והצלחות.