יאיר גת חושב שיינות ה'מראווי' וה'ביתוני' של יקב רקנאטי הם שילוב מקורי בין פרי ים-תיכוני צנוע, לעשייה מוקפדת וחכמה. שילוב שהוא הרבה יותר מעוד גימיק....

לפני כמה שנים נסעו הייננים של יקב רקנאטי לאוניברסיטת אריאל כדי לטעום כמה יינות מזנים מקומיים. ד"ר שיבי דרורי, שחוקר בין השאר גם את זני הענבים הישראליים המקוריים, הציג להם יינות מזנים כאלה, שנעשו בכמויות קטנות מאוד. הרקנאטים התרשמו מה'מראווי' החמצמץ והמינרלי, שמוכר גם בשם חמדאני. כשהם דיברו על זה עם שיבי, הוא סיפר להם על חלקת מראווי שנטועה ליד בית לחם.

רקנאטי מראווי וביתוני: כל מה שנשאר זה לעשות עוד יינות כאלה... (צילומים: אלי פרכטר, עמרי מירון)רקנאטי מראווי וביתוני: כל מה שנשאר זה לעשות עוד יינות כאלה... (צילומים: אלי פרכטר, עמרי מירון)
רקנאטי מראווי וביתוני: כל מה שנשאר זה לעשות עוד יינות כאלה... (צילומים:  יח"צ, אלי פרכטר, עמרי מירון)

הקשר עם המגדל החברוני נוצר וה'מראווי' הראשון נעשה בבציר 2014. הכמות היתה מזערית והיין חביב, אבל הסיפור החזק, שהביא את הפרויקט לכותרות בארץ ובעולם, סיפק את האנרגיות הדרושות כדי להמשיך. השנה, הושק ה'מראווי', שנעשה מאותם ענבי כרם חברוני בפעם השלישית, כשלצדו בפעם הראשונה גם אח אדום: 'ביתוני'. הנה רשמי הטעימה:

רקנאטי, מראווי 2014רקנאטי, מראווי 2014
רקנאטי, מראווי 2014

המראווי הראשון לציון שהתיישן שנה בחביות, נמצא היום בפאזה מעניינת. האף מגלה סימני התבגרות שכוללים ריחות בשלים, קצת מחומצנים, של דבש, קרמל וסוכריות חמאה. ההתחלה קצת עייפה, יש להודות, אבל כשהוא מגיע לפה הוא חושף צד שונה לחלוטין, עם מבנה מוצק, חמיצות נהדרת, מינרליות יוצאת-דופן, טעמי פרי אנרגטיים וסיומת חדה. היינן קובי ארביב, שהציג את היין, סיפר שהיקב למד בבציר הזה שאת המראווי צריך לבצור יותר מוקדם. שיעור שהתגלה כמשמעותי במיוחד בהמשך.

מחיר: 120 ₪

רקנאטי, מראווי 2014רקנאטי, מראווי 2014
רקנאטי, מראווי 2015

במצבו הנוכחי הוא היה חביב עלי ביותר מבין שלושת הבצירים. בציר מוקדם וסחיטה חלקית של אשכולות שלמים שמרו על הפרי רענן, זמן היישון המקוצר וחביות משומשות יותר צמצמו את השפעות העץ, והבטונאז' (ערבוב של היין עם משקעי השמרים) המושכל תרם למבנה המוצק. ליין יש ריחות של הדרים חמצמצים, משולבים במינרליות מהסוג שקשה מאוד למצוא במקומותינו, וטעמי הפרי המתונים שלו משולבים יפה בחמיצות טובה ומרירות שאי-אפשר להתעלם ממנה. מה הסיקו ביקב מהבציר הזה? אולי שהיין צריך להיות טיפה יותר ידידותי.

מחיר: 120 ₪

רקנאטי, מראווי 2014רקנאטי, מראווי 2014
רקנאטי, מראווי 2016

לקחי הבצירים הקודמים, כך נראה, יושמו ביעילות. אם מראווי 2014 התגלה כבשל מדי ומראווי 2015 כמחודד וקשוח, הרי שמראווי 2016 כבר משתדל להיות בסדר עם כולם. הריחות שלו ארומטיים כמעט - פירות מתוקים ופרחים - ומלווים בירקרקות עשבונית. גם המינרליות עדיין שם, אבל פחות. טעמי ההדרים רעננים, החמיצות טובה והמרקם ידידותי. זהו יין הרמוני, שלם ונעים לשתייה יותר משני קודמיו. חבל רק שהשלמות הזו קצת מכסה על האופי שלו. מצד שני, לכו תדעו מה יקרה אתו עוד שלוש שנים.

מחיר: 99 ₪

רקנאטי, ביתוני 2016

את הביתוני של היקב טעמתי לראשונה בפברואר השנה, בעודו נתון בחביות. החברים מרקנאטי מצאו בזן הקדום, שגדל בהרי חברון בלי השקיה ובשיטת הדלייה שמגנה על הפירות מפני השמש, מאפיינים שהזכירו להם פינו נואר: צבע בהיר, פירות אדומים, פרחים, תבלינים ואדמה. הם התסיסו אותו במכלים קטנים, חלק באשכולות שלמים, ויישנו אותו במשך שמונה חודשים בחביות, שהנוכחות הקלויה שלהן הורגשה היטב. מהמרקם הרך, המבנה הקליל והחמיצות הנעימה קשה היה שלא להתרשם.

כמה חודשים מאוחר יותר, בטעימה נוספת, הדיבור על "פינו נואר" ישראלי נראה לי הרבה יותר מחובר למציאות. השפעת העץ התמנה ונתנה רקע נעים לריחות של פירות אדומים טריים, פרחים, תבלינים, אדמה ועשבי תיבול. המרקם נשאר נעים רך ואת נוכחות העץ אפשר היה להרגיש בסיומת, כשהיא משולבת עם טעמי פרי בשלים יחסית. מה מכל זה נשאר להשקה הרשמית?

בעיקרון, כמעט הכל. אחרי תשעה חודשים בחביות, הפינות נסגרו, הקצוות החדים שויפו והתוצאה היא לא פחות מאשר יין מקסים. המראה שלו בהיר וצלול, הריחות פרחוניים מתובלים בעדינות, ועם הזמן שעובר מצטרפים אליהם ריחות מובהקים של דובדבנים טריים, פרי בוסר, אדמה ומעט עץ קלוי. המגע שלו עם החך נעים ואלגנטי, החמיצות רכה וכמוה גם הסיומת. כל מה שנשאר זה לעשות עוד יינות כאלה.

מחיר: 99 ₪