טל חוטינר ביקר ב'ניו יורק וויין אקספיריאנס' - מהאירועים היוקרתיים ביותר של עולם היין העולמי, וחזר עם תובנה: העולם כבר מוכן לקראתנו, עכשיו צריך רק לתת דחיפה...

איזה חיוך נמתח על שפתיו של נועם יעקובי, מנכ"ל יקב רקנאטי, כשעצרנו בדרך ל'ניו יורק וויין אקספיריאנס' בחנות יין קטנה של שני סינים ברחוב ספרינג בלואר מנהטן וראינו את יינות היקב שוכבים להם בנחת בין יינות אחרים מאזור הים התיכון, ולא במדף הכשר כרגיל. את שהותי בניו יורק התחלתי בנסיעה קצרה מהמלון ביחד עם גיל שצברג, היינן הראשי של רקנאטי, ונועם יעקובי, המנכ"ל, אל מסעדת 'נור' של השף הישראלי מאיר אדוני. רגע לפני פתיחת ה'ניו יורק וויין אקספיריאנס' הלכנו לפגוש בלוגרים ועיתונאי יין אמריקאים לטעימת יינות היקב. כמה דקות אחר-כך הצטרף אלינו גם לני רקנאטי, הבעלים של היקב, וביחד התיישבנו סביב השולחן לאוכל המוכר של מאיר.

ניו יורק וויין אקספיריאנס - יין ישראלי יכול להיות שגריר נהדר למדינת ישראל, במיוחד כשביין שזורים גם סיפורים מרתקים  (צילום: יח"צ)
ניו יורק וויין אקספיריאנס - יין ישראלי יכול להיות שגריר נהדר למדינת ישראל, במיוחד כשביין שזורים גם סיפורים מרתקים  (צילום: יח"צ)
יין ישראלי יכול להיות שגריר נהדר למדינת ישראל, במיוחד כשביין שזורים גם סיפורים מרתקים  (צילום: יח"צ)

שצברג שעמד בראש השולחן הסביר והטעים, קצת על היקב וקצת על ישראל. הסיפור התחיל במראווי וביתוני שהם אותם זנים עתיקים בלעדיים לארץ ישראל שזוהו ומופו במחקר ואשר מהם מייצר יקב רקנאטי יינות בכמויות הולכות וגדלות. הטעימה היתה מרתקת, והיה פשוט מרתק לראות ולשמוע את ההתלהבות של עיתונאי היין והמומחים המקומיים מסיפור הזנים ומהקשר הישראלי עם הכורם הפלסטיני שמגדל אותם. הטעמים השונים ויכולת הענבים להתמודד עם מזג-האוויר הישראלי היו במרכז העניין, כמו גם ההתאמה לאוכל הישראלי של מאיר אדוני שם שריתקו את כולם.

רקנאטי
רקנאטי

לאחר מכן טעמו העיתונאים שני יינות נוספים של היקב, גם הם עם דגש על הים-תיכוניות. הראשון היה קריניאן פרא מהסדרה הים-תיכונית שמגיע מכרם בעל לא מושקה. היין זכה לתשואות ואחד העיתונאים ממגזין 'וויין אינפיוזיאסט' ציין שזהו היין הישראלי שמקבל אצלו את הציון הגבוה ביותר בציר אחרי בציר. אחריו טעמנו את היין שזכה בציון 90 ושיימזג לאחר מכן בתערוכה, הלא הוא ה האדום 2013. בלנד מרשים של קברנה סוביניון, סירה, מרסלאן וקריניאן שתואר על-ידי מבקרי ה'וויין ספקטייטור' כיין עשיר מאוד עם ניחוחות פרי כמו שזיף ופטל עם חומציות מאוזנת ותיבול רענן אניסי, פלפול ותיבול לסיום. ללא ספק כיוון ים-תיכוני וארץ ישראלי שחידד את הבידול אליו הולך היקב וגם ענף היין הישראלי. אבל בואו נלך קצת אחורה, לסיבה בזכותה בכלל הגעתי לניו יורק ל'ניו יורק וויין אקספיריאנס'. במשפט אחד: לני רקנאטי הזמין אותי, ואתכם לא, לסקר את השתתפות היקב בתערוכה הסופר-יוקרתית של 'וויין ספקטייטור'. בסוף אוקטובר האחרון הזדמן לי להיות ב'ניו יורק וויין אקספיריאנס' - אחד האירועים היוקרתיים ביותר של עולם היין העולמי שנערך בניו יורק, או בשמו הרשמי: Wine Spectator's 37th Annual New York Wine Experience.

וויין ספקטייטור
וויין ספקטייטור

מגזין וויין ספקטייטור נחשב למגזין החשוב והמשפיע ביותר בעולם היין. עורכיו ומבקריו עוברים וטועמים בכל שנה ושנה ממיטב יינות העולם ומדרגים אותם לפי דירוג מובנה שלהם כאשר ציון של 90 נקודות ומעלה נחשב לציון מעולה ודי נדיר. השנה רק 267 יינות מכל רחבי העולם, מכל סוגי הסגנונות והשיטות, קיבלו ציון של 90 ומעלה והוזמנו להשתתף בטעימת המבקרים המפורסמת של ה'ניו יורק וויין אקספיריאנס' שנמשכה יומיים בסוף אוקטובר, בה מזג כל יקב רק יין אחד - אותו יין מצטיין בו בחרו המבקרים.

בין עמדות הטעימה אפשר היה לראות נציגים בכירים ובעלי יקבים שמזגו את יינותיהם ונתנו הסבר או שניים על היין, היקב והאזור. בשני אולמות רחבי ידיים, אותם גדשו בכירי עיתונאי היין וחובבי יין מרחבי העולם, ניתן היה לפגוש יקבים כמו שאטו מרגו, שאטו מוטון רוטשילד, שאטו לאפיט רוטשילד, לינץ' באג', הוט בריון המפורסמים מבורדו ועוד, ולצדם מיטב היינות מאזור מונטלצ'ינו בטוסקנה, ברולו וברברסקו מצטיינים כמו גאיה ועוד, מיטב יינות ריוחה והדוארו, וגה סיציליה, די הרבה יינות מצוינים מארצות-הברית, שמפניות מעולות כולל בצירים נדירים, ואפילו פורט מבציר 1941 של יקב בשם 'קופקה' שהיה מרהיב. בקיצור, כל הטוב של עולם היין. בין כל הדוכנים עמדו להם בגאון גם 'סופה' של יקב תבור הישראלי וכמובן, הספיישל רזרב האדום מבציר 2013 של יקב רקנאטי שייצרו התעניינות רבה וקצרו מחמאות מהקהל המקצועי.

וויין ספקטייטור
וויין ספקטייטור

בפליאה הגדולה של מבקרי היין וחובבי יין מנוסים מאיכות היינות הישראליים שנמזגו בטעימה ניתן היה להיווכח כבר ליד הדוכן. ראשית, לא הרבה יודעים שישראל הנה יצרנית יין, ואלו מהם שמכירים יינות ישראליים על פי רוב מורגלים לסווג אותם כיינות כשרים או כיינות קידוש.

בכלל, אחת הבעיות של היינות הישראליים בחו"ל היא המדפים הכשרים בחנויות היין. בכניסה לחנות יין מקצועית בניו יורק, לדוגמא, מחולקים היינות לפי אזורים או סגנונות, כאשר ישנם, למשל, מדפים של אזור מסוים באיטליה לצד אזור בצרפת וכדומה.

לעומת זאת, ליד היינות היוונים או הלבנונים ואפילו אלה מדרום-צרפת לא תמצאו יינות מאותו סגנון של יקב ישראלי. היינות הישראליים יתכנסו להם במדף הכשרים יחד עם יינות כשרים ממדינות אחרות, ואפילו לצד יינות קידוש אמריקאים שעושים לך צרבת רק מלהסתכל על הבקבוק (...).

חובב היין האמריקאי לא מעיף מבט ולו לשנייה אחת לכיוון המדף הכשר (אלא אם כן הוא יהודי שומר כשרות, כמובן) ובכך לא נחשף, טועם או מתרשם מתעשיית היין המתפתחת שלנו. וזה לגמרי חבל, משום שאם הוא היה טועם יינות ישראליים, כמו אלה שנמזגו בטעימת העיתונאים או בתערוכה היוקרתית 'ניו יורק וויין אקספיריאנס', ללא ספק ההתרשמות שלו היתה טובה עד מאוד ובעיקר, כאמור, מפתיעה.

שגריר של כבוד

באחד הימים החליט נועם יעקובי שהולכים לאכול כמו שצריך (זה קרה בערך שלוש פעמים ביום, ורק מחזק את השאלה איך הוא כזה רזה...) והזמין לנו מקום במסעדה נפלאה בשם Marea בסנטרל פארק 240 שנושאת בצנעה כוכב או שניים של החבר מישלן. ביקשנו לדבר עם הסומלייה, וכאשר הוא הגיע ושמע את הסיפור ואפילו טעם את הביתוני חשבתי לעצמי שאולי בכל זאת יש עתיד ועניין בפריצת הדרך של היקבים הישראליים בחו"ל ובמיוחד של זנים מקוריים משלנו בעלי אופי אחר וסגנון ארץ ישראלי, אחרי הכל איזה יתרון יש לנו בקברנה סוביניון מול אמריקה או צרפת. יין ישראלי, ללא ספק, יכול להיות שגריר נהדר למדינת ישראל, במיוחד כששזורים ביין סיפורים כמו שיתוף פעולה של יקב ישראלי עם כורם פלסטיני. העולם כבר מוכן, רק צריך להזיז אותו קצת מיינות הקידוש והגפילטע פיש. כבוד.