עם כל הכבוד למהפך הגדול שעבר ענף היין הישראלי בעשורים האחרונים, העתיד כמעט כבר כאן עם בגרות חמש יחידות במגמת 'כורמות וייננות'…

את רותי בן ישראל (53), אשת צבא בעברה שעשתה הסבה מקצועית לאחר פרישתה והפכה בזמן לימודיה באיטליה לסומלייה מקצועי, מכירים חובבי יין ישראלים רבים מתפקידה הקודם כמנהלת המרכז לתרבות יין של יקבי כרמל בזכרון יעקב. אלא שכעת מרכזת בן ישראל, ואולי מזוהה יותר מכל, עם אחד הפרויקטים החברתיים הנפלאים הקיימים בארץ בכלל, ובעולם היין המקומי בפרט – 'יקב שפיה'. אך יקב שפיה אינו עוד יקב בוטיק, אלא מיזם חינוכי-יצרני מוערך המופעל על-ידי תלמידי המוסד החינוכי הלומדים בכפר הנוער מאיר שפיה.

תלמידי המגמה חווים את עולם היין במלואו, החל מהטיפול בכרם שבבעלות הכפר ועד למכירת בקבוקי היין שעשו... (צילומים: דיויד סילברמן, יח
תלמידי המגמה חווים את עולם היין במלואו, החל מהטיפול בכרם שבבעלות הכפר ועד למכירת בקבוקי היין שעשו... (צילומים: דיויד סילברמן, יח
התלמידים חווים את עולם היין במלואו, מהטיפול בכרמים ועד למכירת היין... (צילומים: דיויד סילברמן, יח"צ)

"לפני כעשור הגיע תורם שרצה להשקיע בפרויקט היין בכפר, ובעקבות כך הוחלט להקים יקב טכנולוגי עם כל המכשור המקצועי והחיוני על-מנת לאפשר לתלמידים ללמוד ולחוות את תהליך יצירת היין", מספרת רותי, "אני הגעתי לפני חמש שנים די במקרה, כשביקשו ממני ביקב לעזור להם למכור את מלאי הבקבוקים. כמובן שאי אפשר היה שלא להישאר במקום, אז נשארתי ומאז אני שם".

משיחה אנרגטית ומלאת חיים עם רותי, אני מבינה שלו יכולתי לבחור ללמוד במגמת כרמים ויין בתיכון, סביר להניח שלא הייתי נושרת מהלימודים בטרם עת. בחיי שצריך לדעת גם היכן ובאיזו שנה להיוולד. בכפר הנוער החקלאי מאיר שפיה לומדים כיום כ-600 תלמידים, כשחצי מהם הם תלמידי פנימייה והחצי השני מורכב מתלמידי האזור, רובם תלמידים מצטיינים במיוחד. הכפר הקטן שהוקם במאה ה-19 ושימש בעבר כבית יתומים, הפך במרוצת השנים לכפר נוער שוקק עם חטיבת ביניים וחטיבה עליונה המשמשת את ילדיהם של תושבי האזור. כמו כן, חלק מתלמידיו של המוסד החינוכי הגיעו בחסות פרויקט "נעלה" - נערים ונערות בני הקהילה האתיופית, דרוזים, אריתראים וסודנים, כשהמטרה היתה לשלבם בעבודה ובלמידה בצוותא עם תלמידים צברים.

יקב שפיה - אווירה ג - צילום יחצ
יקב שפיה - אווירה ג - צילום יחצ
כפר הנוער מוגדר כבית-ספר חקלאי לכל דבר, ובין המגמות החקלאיות השונות לבין העבודה ברפת מוצעת לראשונה בארץ גם מגמת כורמות וייננות וכן מגמה העוסקת יותר במשק המחקרי. המגמה אמנם קיימת הבית-הספר זה כעשור, אבל כשרותי נכנסה לפעילות במקום לפני כחמש שנים היא יזמה את המהלך שהוביל לפיתוח המגמה מיחידת לימוד אחת ל-3 יחידות. בשלב זה, המגמה הייחודית שלהם - "כרם-יקב" - כבר מאושרת על-ידי משרד החינוך, אבל מיד נגיע לכך. את העושר החקלאי הקיים בכפר ושטחי הכרמים הנהדרים ששימשו בעבר את יקבי כרמל (לכפר ישנם כ-75 דונם כרמי ענבי יין ובהם נטועים ארבעה זנים: קברנה סוביניון, מרלו, קריניאן ומוסקט), החליטו לשדרג למגמת חקלאות נחשקת עם התמחות נדירה - יין.

"בנוסף ללימודים התאורטיים הכוללים כימיה, ביולוגיה וחקלאות, אנחנו רוצים לקחת את המגמה שכרגע מחייבת את תלמידיה מיחידת בגרות אחת ועד לשלוש יחידות, צעד נוסף קדימה", מספרת רותי". "סילבי מאייר, מרכזת מגמת חקלאות וביולוגיה בכפר הנוער ואני, כתבנו תכנית כורמות-ייננות בהיקף של חמש יחידות בגרות ושלחנו אותה לאישורו של משרד החינוך, אם כי התכנית המורחבת עדיין לא אושרה בשל נושאים בירוקרטים, וגם מכיוון שזו תכנית ראשונה מסוגה בארץ, אך זה משהו שבהחלט יקרה בקרוב. הדבר היפה בתכנית הזאת מבחינתי זאת העובדה שהתכנית משלבת חקלאות וביוטכנולוגיה, כימיה, היסטוריה לרבות תחומי השיווק, המיתוג והמכירות שיש להם חלק מאד משמעותי בימינו גם כשמדובר ביין כגון". בן ישראל מספרת שהמסגרת המשמעותית של כפר הנוער הוא המשק החקלאי אך גם המחקרי, שכן כחלק מלימודיהם מבצעים תלמידי המגמה מחקרים בכל הקשור להשפעת הטיפול בכרמים על איכות הענבים והיין: "כל תלמיד מבית-הספר מחויב לעבוד באחד מהענפים, לבחור אחד מהם ובסוף כתה י"ב הוא חייב להיבחן בענף שבחר.

הם חווים את עולם היין במלואו מהטיפול בכרם שבבעלות הכפר ועד למכירת הבקבוקים אותם אנחנו עושים יחד", מספרת לי רותי בהתרגשות. "מי שמוביל אותנו בעשייה הוא היינן קובי ארנס, שעוזר לנו לשווק מוצר מקצועי לכל דבר". ארנס מלווה את התלמידים ואת היקב בשנים האחרונות בייעוץ מקצועי ובהדרכה מדוקדקת, על העבודה בכרם מפקח ליאור וילדר ואילו בן ישראל היא הרוח האנרגטית שמאחורי המפרשים – זו שמניעה את כולם ומרכזת את התכנית בשמחת חיים נדירה.

סביר להניח שלא כולם נחשפו ל'בעיקריניאן' - יין הדגל של היקב אותו מייצרים תלמידי החטיבה והתיכון במקום, משלב הזמירה ועד לשלב המכירה, אלא שלקראת ראש-השנה הקרב ובא יש לכם הזדמנות נהדרת ללגום את ה'בעיקריניאן 2014' המורכב מקריניאן, שיראז ופטי וורדו אותו ניתן לרכוש בסניפי רשת 'טיב טעם', בחנות הרמיאטז' החדשה שבמרכז הקונגרסים בחיפה וכמובן ביקב עצמו. יקב שפייה מייצר בין 2500-3000 בקבוקים בשנה. "הנערים והנערות מגיעים ארבע פעמים ביום ליקב ומערבבים יין, ואני יוצאת איתם למכור אותו", מספרת רותי בהתרגשות, "זה מחמם את הלב לראות תלמידים שעלו רק לפני שנתיים מרוסיה מאד גאים במה שהם עושים ומספרים לאנשים ברשתות השיווק על המיזם. זה מאד מחבר למקום".

יקב שפיה - אווירה ה - צילום יחצ
יקב שפיה - אווירה ה - צילום יחצ
מלבד פעילות הנוער הבנתי שמדובר בעצם ביקב חברתי? "יש שלושה ייננים שעושים אצלנו יין, אמנם לא בתווית שלנו אבל הם שייכים ליקב עצמו, מה שמאפשר לתלמידים גם להיות יותר עסוקים מכיוון שהם עובדים תמורת כסף. אחד מהם הוא היינן קובי גזית. שיתוף הפעולה מאפשר לנו גם להשתמש באותו ציוד ולחסוך בהוצאות. הפכנו לחלוטין ליקב חברתי בו כל אחד מביא את מה שהוא יכול, משתמשים יחד בציוד ולא צריך לקנות דבר, לדוגמא: אנחנו נתנו לקובי גזית קצת קריניאן והוא נתן לנו קצת שיראז. כנ"ל בענייני המכשור. הייננים לא משלמים על עשיית היין אצלנו ומתקיימים יחסי גומלין לטובת הכלל. מבחינתי הפרויקט ושיתוף הפעולה משמחים במיוחד, ובעיקר מאפשרים לילדים לפגוש עוד ייננים וכורמים ולעבוד בהמשך ביקבים נוספים".

מה אתם עושים עם התמורה וההכנסות? "הכנסות הולכות לקופת בית-הספר ובני הנוער מקבלים חלק מהכסף. המכירה היא הכרחית להמשך קיומו של היקב, אבל לא רק. מה שחשוב כאן הוא התהליך והעבודה המחקרית שאנחנו מעודדים את התלמידים לעשות במהלך הלימודים".

מכיוון שהתלמידים העוסקים במלאכה הנם מתחת לגיל 18, דהיינו מתחת לגיל המותר לשתיית אלכוהול, הם אינם מצליחים, נכון לרגע זה, ליהנות ממרכולתם, אלא רק כמקובל בעולם היין המקצועי - לטעום ולירוק. "אחד הדברים החשובים מכל עבור הילדים הללו היא התחושה המספקת שהם גידלו, טיפחו וייצרו מוצר מקצועי, רציני ואיכותי מאפס", אומרת רותי, "וזו התשוקה הגדולה והמספקת ביותר לטעמי, מעבר לשתיית היין".

את יינות 'יקב שפיה' ניתן לרכוש גם בטלפון: 052-4659246