אבירם כץ לא נוהג לפתוח את היום עם כוס אמרונה ביד, אבל אם תצמידו לו מאמא איטלקייה, הוא מבטיח לשיר לכם אריות על הבוקר...

בחודש שעבר התקיימה אחת מטעימות היין הכי כיפיות שהייתי בהן בשנה האחרונה, אף על פי שלא היה מדובר בשום יין חדש שהושק כאן. יתרה מכך, מדובר אפילו ביינות שסגנונם אינו בדיוק הטעם האישי שלי. אז איך דבר כזה יכול לקרות? פשוט מאוד: חיבור נכון לאוכל. אנחנו (או לפחות אני) די אוהבים להתנער מכל הסיפור הזה של לבלבל את המוח על התאמת יין לאוכל, מחשש להישמע פלצניים מדי, אבל חייבים להודות: כשעושים את זה כמו שצריך זה פאקינג עובד, ולא צריך להיות מומחה יין כדי ליהנות כהוגן מאוכל טוב ויין לצדו.

יקב מאזי הוא יקב משפחתי גדול שנחשב לאחד מיצרני האמרונה – יין הדגל שאל האזור – החשובים בעולם... (צילומים: מתן כץ, יח"צ)יקב מאזי הוא יקב משפחתי גדול שנחשב לאחד מיצרני האמרונה – יין הדגל שאל האזור – החשובים בעולם... (צילומים: מתן כץ, יח"צ)
יקב Masi הוותיק הוא אחד מיצרני האמרונה – יין הדגל של אזור וונטו – החשובים בעולם... (צילומים: מתן כץ, יח"צ) הטעימה היתה של יינות Masi (מאזי, ולא מאסי, כמו שמתעקשים לקרוא כאן ליקב...) ולצורך האירוע הטיסו אנשי היקב לכאן שתי מאמות איטלקיות - מריה רוזה גוגלמיני וג'ורג'יה קנצ'יאן - אם ובתה, שמבשלות במסעדה משפחתית קטנה בוונטו שבאיטליה כבר שלושה דורות, שהכינו לנו ממיטב מטעמי המטבח הוורונזי. אפילו מזג-אוויר חורפי הסתדר לנו באותו היום, כך שלא היינו צריכים להזיע עם כוס האמרונה. יקב מאזי, למי שלא מכיר, הוא אחד היקבים החשובים באזור וונטו. מדובר ביקב משפחתי גדול שנחשב לאחד מיצרני האמרונה - יין הדגל של האזור - החשובים בעולם. משפחת בוסקאיני, אשר בבעלותה היקב, קנתה כרמים כבר בסוף המאה ה-17 ועד היום היא מחזיקה ביקב. מה שייחודי ליינות האזור הוא שיטת הייצור, אשר במסגרתה מייבשים את הענבים לאחר הבציר (באופן מסורתי הייבוש נעשה על מחצלות קש בשמש. היום, מן הסתם, ישנן כבר שיטות משוכללות ומתחכמות יותר), מה שנקרא אפאסימנטו. הענבים המצומקים, למעשה מאבדים נוזלים, כך שהם הופכים מרוכזים בטעם ובסוכר, ומהם מתקבלים יינות עשירים ומרוכזים. כצפוי, עלות הייצור גבוהה למדי, שכן צריך הרבה חומר גלם כדי להפיק יין. כך מייצרים את האמרונה, אחד היינות המפורסמים בעולם, אשר יודע להתיישן שנים רבות וקנה לעצמו מעריצים רבים בעולם.
יינות מאסי - אווירה איינות מאסי - אווירה א
מדובר ביין חנפן וקל להבנה, ולכן רבים בתעשיית היין דווקא לא מתחברים לסגנון. אני מודה שגם לי באופן אישי לא תמיד קל עם יינות אמרונה, טובים ככל שיהיו. מדובר באחד היינות הכבדים, הפירותיים והעשירים שיש לעולם להציע - לא פעם נשאר סוכר שיורי ביין (לא נדיר לפגוש יינות אמרונה 'חצי יבשים' לפי החוק היבש...), אחוזי האלכוהול מטפסים גבוה (17% אינו מראה חריג), כך שאתה מרגיש שאתה לא שותה, אלא לועס את היין... אבל אם תביאו לי אמרונה טוב, מזג-אוויר מתאים ואוכל שיודע להתמודד עם המפלצת הזו (כמו תבשיל הבקר באמרונה שהוגש לנו בארוחה המדוברת), מבטיח שלא תשמעו ממני שום תלונה... אגב, אמרונה הוא כנראה היין האדום היחידי בעולם המופק לעיתים גם מענבים נגועים בבוטריטיס, אותו רקב אצילי המשמש לייצור יינות קינוח (סות'רן, טוקאי ועוד) שבדרך-כלל משמיד יבולים אם הוא תוקף כרמים של ענבים אדומים האמורים לייצר יינות יבשים. בקיצור, אין ספק כי האמרונה הוא אחד היינות הייחודים בעולם היין. את קליפות הענבים המיובשים שנשארו מייצור האמרונה - כי חבל לזרוק - לוקחים האיטלקים ומתסיסים עם יין צעיר, מענבים 'רגילים', מה שמכונה ריפאסו, וכך מתקבלים יינות ה"ואלפוליצ'לה" - מעין בייבי אמרונה במחירים הרבה יותר נגישים. לא אלאה אתכם בפרטי הארוחה, בעיקר כי בעודי כותב שורות אלו הבטן מתחילה לקרקר, ואין לי עניין להתפייט על טאלייטלה עבודת יד ברוטב ברווז, או על מרק השעועית, אבל זכרו את השם San Marco, למקרה שתזדמנו לאזור וונטו, ולכו לאכול אצל מריה וג'ורג'יה, שרק לפי האופן בו תחבו את ידיהן אל הסירים ואל הצלחות שיצאו וחזרו מהמטבח, ידענו שמדובר בבשלניות מלאות תשוקה עוד לפני הביס הראשון.  
רוזה די מאזי - בקבוקרוזה די מאזי - בקבוק
רוזה די מאזי 2013
כנראה זהו יין הרוזה היחידי בעולם אשר עשוי בשיטת ריפאסו. התוצאה היא רוזה סופר פירותי, עשיר ואפילו כבד ביחס ליינות רוזה. כמו לשתות 'תותית' למבוגרים. כיף של יין שיודע לסחוב יופי נשנושי פתיחה. מחיר: 99 שקל  

מאזי ואלפוליצ'לה בונקוסטה - בקבוקמאזי ואלפוליצ'לה בונקוסטה - בקבוק
מאזי, ואלפוליצ'לה בונקוסטה 2012

יין פשוט וקליל, בלי טאנינים אגרסיביים או נוכחות עץ. פרי בשל, הרבה דובדבן באף ובפה. יין לארוחה פשוטה ולא מחייבת שילך אחלה עם כמעט כל דבר מהמטבח האיטלקי. במקרה שלנו השתדך יופי למרק שעועית עשיר.

מחיר: 109 שקל

 

מאזי קמפופיורין - בקבוקמאזי קמפופיורין - בקבוק
מאזי, קמפופיורין 2011 אחד היינות המפורסמים של מאזי, המיוצר מ-1964 והיווה השראה ליינות רבים באותו הסגנון. למעשה יש לנו כאן 'בייבי אמרונה' שכזה, עם ריכוז פרי בשל וטעמים וטאנינים קטיפתיים, אך הוא לא מגיע לרמת המורכבות והעושר של אחיו הגדול. מחיר: 109 שקל  

מאזי אמרונה קלאסיקו קוסטסרה - בקבוקמאזי אמרונה קלאסיקו קוסטסרה - בקבוק
מאזי, אמרונה קלאסיקו קוסטסרה 2010

אולי היין המזוהה עם מאזי יותר מכל. מפלצת במשקל כבד של פרי עשיר ומרוכז, טאנינים בשלים, ומעט מתיקות המתגנבת לכוס. מבחינתי זה יין שקשה מאוד ללגום ממנו לבדו, אבל לצד האוכל הנכון - תבשיל בשר עשיר או ריזוטו עם אמרונה, כמו שמקובל אצלם, או לצד גבינה חריפה ובשלה דוגמת גורגונזולה, פתאום היין מקבל נופך אחר ומייצר משהו שלם והרמוני בפה, וזדיינו אם זה נשמע לכם פלצני מדי. נסו ואז דברו אתי.

מחיר: 379 שקל

 

מאזי ריצ'וטו קזל די רונצ'י - בקבוקמאזי ריצ'וטו קזל די רונצ'י - בקבוק
מאזי, ריצ'וטו קזל די רונצ'י 2010 ריצ'וטו הוא למעשה האבא של האמרונה - יין קינוח מתוק לסוף הארוחה, שממנו התפתח (כמובן שבטעות, כמו הרבה דברים טובים אחרים) האמרונה. מתוק ועשיר, עם הרבה מורכבות ויכולת יישון לעוד הרבה שנים. כיף לשתות ממנו בקטנה אחרי ארוחה טובה, ועוד יותר כיף ללגום אותו לצד קינוחים מסורתיים, נגיד טירמיסו, או כמו שאני הכי אוהב אותו, עם גבינה כחולה וחריפה שנותנת קונטרה למתיקות. מחיר: 389 שקל  

מאזי, סרג'ו אליגיירי גראפה די אמרונה - בקבוקמאזי, סרג'ו אליגיירי גראפה די אמרונה - בקבוק
מאזי, סרג'ו אליגיירי, גראפה די אמרונה

ואחרי כל זה, איך לא נסיים באיזו גראפה קטנה? נכון שעיקר הפרסום של היקב הוא בשל יינותיו המוצלחים, אבל אם אני צריך לבחור בקבוק אחד מתוך הפורטפוליו שלהם אותו אקח אתי לאי בודד זה כנראה יהיה הגראפה די אמרונה סרג'ו אליגיירי (מתחילת שנות השבעים חברה משפחת בוסקאיני למשפחת אליגיירי, עוד אצולה איטלקית, צאצאיו של דאנטה). זוהי גראפה שקופה (בהזדמנות אכתוב כאן את המניפסט שלי נגד כל הגראפות המיושנות והמציקות האלו...), רכה ואלגנטית, שמתחילה כאילו מתוקה בפה ונגמרת יבשה ועם סיומת ארוכה.

מחיר: 350 שקל

  בטעימה ישבתי ליד ליאור הרגיל, גדול שתייני המועצה, ומאחורינו גילינו שעל המדף ניצב לו בקבוק גראפה כחלק מהדקורציה שממש התחנן שנצרף אותו לשולחן שלנו. פלא שהטעימה הזו זכורה לי כאחד מאירועי היין היותר כיפים של השנה...?