פינו גרי, זן הענבים מצפון-צרפת שחדר אל תעשיית היין האיטלקית תחת השם פינו גריג'יו, הוא זן אצילי עתיק שמגיע ממשפחה טובה. מור דניאל עושה לו כבוד, וכדאי שגם אתם...

יש שיר על מיקי, על אלינור ועל מוטי, ויש גם שירים על תל-אביב, על ירושלים, על לונדון וניו יורק. אבל הייתם מאמינים שיש גם שיר על זן ענבים? כן, כן, על זן הענבים הלבן, פינו גרי? זן ענבים שמקורו בצפון-צרפת ושחדר אל תעשיית היין האיטלקית תחת השם פינו גריג'יו. אז זהו שמאחורי השיר הזה עומדת לא אחרת מאשר ליידי גאגא שכתבה שיר לכבוד חברה קרובה שנפטרה בהשראת הזן הזה שהיה אהוב עליה כל-כך – "גריג'יו גירלס", שיר מתוך האלבום החמישי שלה, ג'ואן.

פינו גרי - כצאצא למשפחת הפינו התמקם לו האפור בדיוק באמצע, בין הפינו האדום לבין הפינו הלבן...  (צילומים:  יח"צ)פינו גרי - כצאצא למשפחת הפינו התמקם לו האפור בדיוק באמצע, בין הפינו האדום לבין הפינו הלבן...  (צילומים:  יח"צ)
כצאצא למשפחת הפינו התמקם לו האפור בדיוק באמצע, בין הפינו האדום לבין הפינו הלבן...  (צילומים:  יח"צ)

פריקית גדולה של יין ואוכל היא הליידי הזאת ובת למסעדנים מהתפוח הגדול. למעריצים שלה מביניכם וודאי זכורה שמלת פקק השעם שלבשה כשעל ראשה התנוסס אשכול ענבים. ואם זה לא מספיק לכם, אז בקרוב מאוד היא תשיק מותג יין ואלכוהול תחת השם "גריג'יו גירלס", שכולו יוקדש לזן האהוב. אם גאגא לא משכנעת אתכם מספיק כדי לגרום לכם לגשת ולטעום את יינות הזן הזה, אז בשורות הבאות אני אנסה לעשות זאת בעצמי.

בשם האהבה

לה ז'אמללה ז'אמל
סנוב היין בטח ירים גבה למראה בקבוקי ה'פינו גריג'יו' (פינו גרי) הרבים שטעמתי לצורך הכנת הכתבה הזו, אבל אודה בגאווה: "כן! אני את הזן הזה פשוט אוהב!". זהו אחד מהזנים העתיקים בהם נתברך עולם היין. אצילות לא חסרה לו, וגם הרבה נוכחות בכוס. מה כבר אפשר לצפות מקרוב משפחה (מוטציה ששנתה את צבעה) של זן הפינו נואר (?!).

אגב, מקור הזן הזה ככל הנראה בצפון-צרפת, בבורגון או באלזס, מקום בו בוקבק לראשונה במאה ה-16 על-ידי גנרל בצבא הרומי תחת השם "טוקאי ד'אלזס". הוא בחר בשם הזה כי רצה להנציח את אהבתו הגדולה ליינות הטוקאי ההונגריים שהיו פופולאריים מאוד באותה העת בצרפת. בשנת 1993 נפתח דיון באיחוד האירופי על הבעייתיות שבכפילות בשמות והחל משנת 2007 מבוקבקים יינות הזן מאלזס תחת השם פינו גרי בלבד (!).

כצאצא למשפחת הפינו התמקם לו האפור בדיוק באמצע, בין הפינו האדום לבין הפינו הלבן. אם הצבע של גרגר פינו נואר הוא סגלגל הנוטה לכחלחל, והצבע של גרגר הפינו בלאן הוא לבנבן הנוטה לצהבהב, אז צבעו של גרגר הפינו גרי מטעה ביותר, משום שהוא נע בין אפרפר לבין ורדרד ובקלות ניתן להתבלבל ולבצור אתו כפינו נואר, בעיקר אם בשנה חמה ובשלה עסקינן.

הבורגנות מחייבת

לה ז'אמללה ז'אמל
מבחינה היסטורית גדל הפינו גרי בשכנות לפינו נואר בחבל בורגון, שם נהגו לערבב את השכנים יחדיו כדי לרכך את זה האדום. ללא ספק אלזס היא הבית המפואר שלו, החבל בו מיוצרים ממנו היינות המורכבים והמרתקים ביותר. אפשר למצוא אותו נטוע בעוד המון תעשיות יין בגבולות צרפת (למשל בעמק הלואר, סאבווי), בגבולות יבשת אירופה (למשל גרמניה, שוויץ, לוקסמבורג, אוסטריה, מולדובה), ואף מחוצה לה (ארצות-הברית, ישראל, ניו זילנד ותעשיות נוספות). הוא גם עונה לשמות רבים כמו גראובורגנדר, פינו ברו, מלווזיה, רולנדר ופינו גרג'יו ומייצרים ממנו מגוון יינות בסגנונות וברמות יובש שונות ונבדלות.

אבל עזבו הכל, לכולם ברור שהזן הזה חייב לעצור לרגע ולהגיד תודה לתעשיית היין האיטלקית שלקחה אותו תחת חסותה, עיצבה אותו מחדש על-מנת להתאימו לצרכי הגיאוגרפיה והצרכן, נתנה לו שם מקומי (פינו גריג'יו), העלתה את קרנו לפסגות חדשות, והפכה אותו לסופר סטאר. בשנות השבעים המאוחרות הוא התחיל להימזג לכוס האמריקאית ומשם הדרך היתה קצרה.

כיבוש נאור

בראשית שנות התשעים הוא כבר כבש את ארצות-הברית ועמד בראש רשימת היינות האיטלקיים שצרכה היבשת. הקלילות והפירותיות השופעת שהוא הביא היו הניגוד הישיר לתכונות של יין השרדונה המזוהה עם תעשיית קליפורניה שהתאפיין בטעמי וניל וקרמל, תוצר של יישון ארוך בעץ אלון חדש. אז לטובת מי שכבר השתכנע שהוא חייב היכרות מעמיקה יותר עם הזן, או אפילו רק לבחון על מה המהומה, גיבשתי רשימה של כמה יינות המיוצרים ממנו ושבהחלט שווה להתעכב ולנסות אותם:

דומיין ויינבך, פינו גרי, רזרב, 2013דומיין ויינבך, פינו גרי, רזרב, 2013
דומיין ויינבך, פינו גרי, רזרב, 2013

זה לא סתם עוד פינו-גרי אלזסי, זה פינו מעשה ידיה של אחת המשפחות החשובות והאצילות בחבל שפרט לקפדנות ולדיוק מתאפיינים יינותיה בפוטנציאל יישון חסרי תקדים ובביקוש מטורף בקרב אספני יין ברחבי העולם. היקב הזה נוסד בשנת 1612 על-ידי נזירים קפוצ'ינים ובשנת 1898 נרכש על-ידי משפחת פאלר שמובילה אותו עד היום, תחת השרביט הניהולי של מאדם פאלר ושתי בנותיה.

כמה עשיר הפינו גרי הזה, פשוט מיליונר! מרוכז פרי, אלגנטי ובעל גוף מלא, פשוט השאיר אותי פעור פה. הענבים עבור יין זה נבצרו מכרם קלו דה קפוצ'ין בשיא בשלותם כשהם נגועים מעט בוטריטיס, עובדה שחיזקה את האופי הארומטי של היין הזה ואת המרקם הקרמי שלו.

מחיר: 139 ₪

לה ז'אמל, פינו גרי, 2016לה ז'אמל, פינו גרי, 2016
לה ז'אמל, פינו גרי, 2016

אני כל הזמן שואל את עצמי איזה זן לא גדל באזור המטורף הזה של לנגדוק רוסיון שבדרום-צרפת, אזור היין הגדול של המדינה, מגרש המשחקים של לא מעט ייננים. בשנים האחרונות הפך לה ז'אמל למותג יין צרפתי מוביל בארץ בזכות ולא בחסד, מדובר ביינות שמספקים תמורה בלתי רגילה למחיר שלהם, מקדשים את הפרי, מנגישים אותו ומגישים אותו בפשטות רבה ומתגמלת. הכי קרוב לגרסאות הישראליות של הזן, וזה, כמובן, לא מפתיע, ים-תיכון, פרי נעים, חומציות קלה מאוד, נגיש וכיפי.

מחיר: 50 ₪

פול ד'אורצ'ה, פינו גרג'יו, 2016פול ד'אורצ'ה, פינו גרג'יו, 2016
קול ד'אורצ'ה, פינו גרג'יו, 2016

הרומן של הפינו גרג'יו ושל איטליה ארוך ומפותל, וברור שהוא כבר הפך למערכת יחסים מונוגמית של ממש. את צעדיו הראשונים עשה הזן דרך פיימונטה במאה ה-19 ואט אט הפך לכוכב של הצפון, ולא רק. יינות הזן העשירים והמורכבים המגיעים מאזור פריולי ומיוצרים בשיטה המסורתית המכונה רמטו (Ramato) שעיקרה השרייה ותסיסה על הקליפות (ולכן הצבע שלהם כתמתם), והם לדעתי הטובים ביותר שמיוצרים מזן זה במדינה זו. נהוג לחלק את יינות הפינו גרג'יו מאיטליה ל-3 סגנונות: מינרלי יבש, פירותי יבש, פירותי מתוק.

הפינו גרג'יו של הזה הוא חלק מהקבוצה הראשונה שמניתי - מינרלי ויבש. מדובר באחד מהיצרנים היותר מעניינים והעטורים שפועלים באזור מונטלצ'ינו שמדרום לסיינה. הפינו גריג'יו שלו מגיע מכרם אורגני בגבעות השמשיות של סנט'אנטימו (DOC) בגובה של כ-250 מטר מעל פני הים. זהו אחד מיינות הפינו גריג'יו הוותיקים ביותר על המדף כאן אצלנו ולא בכדי. גוף מלא, מאוזן, מינרליות נפלאה, חמיצות כובשת, תפוח ירוק טרי.

מחיר: 85 ₪

קאוויט, בוטגה וינאי, פינו גרג'יו, 2015קאוויט, בוטגה וינאי, פינו גרג'יו, 2015
קאוויט, בוטגה וינאי, פינו גרג'יו, 2015

הפינו גריג'יו של קאוויט הוא חלק מהקבוצה השנייה שמניתי - פירותי ויבש. הוא מגיע מיקב שנוסד בשנת 1950 ומאגד בתוכו שני שליש מייצור היין באזור טרנטינו שבצפון-איטליה (חלק מאזור גדול יותר המכונה טרנטינו אלטו אדיג'ה). הסיפורים האלה על קואופרטיבים גדולים של כורמים שכל אחד מביא את מה שגדל אצלו וביחד מייצרים יין, תמיד מרגשים אותי. במקרה הזה מדובר על כחמשת אלפים מגדלים שהתחשק להם להתאגד ולאחד כוחות. בדרך-כלל המבנים השיתופיים מהסוג הזה מולידים יינות תמורה לכסף! בדיוק מה שיש לנו כאן. גוף קל יחסית, רענן, פירותי ונמרץ.

מחיר: 39 ₪

קראכר, פינו גרי, 2015קראכר, פינו גרי, 2015
קראכר, פינו גרי, 2015

זהו הנציג האוסטרי בטעימה הזאת. כרמים שנטועים במזרח המדינה, קרוב לגבול ההונגרי, באזור בורגונלנד. קראכר הוא ללא ספק אחד מהיצרנים היותר בולטים בתעשייה הזאת שמפורסם ביינות המתוקים המענגים שלו. תסיסה בנירוסטה בלבד שמשמרת את המבנה הארומטי של היין. אף רענן, אקזוטי, טעמי פירות לבנים טריים ומרקם עשיר.

מחיר: 75 ₪

קובל, שיבי פינו, 2015קובל, שיבי פינו, 2015
קובל, שיבי פינו, 2015

מבחינתי זהו הדובדבן שבקצפת של הטעימה הזאת. שיבי פינו, כך מכנים את הזן הזה בסלובניה, תעשיית יין שצבועה ברובה בצבע הלבן. היקב הזה נמצא במחוז פודרבייה, שבצפון-מזרח המדינה ושמושפע מאוד מתעשיית הלבנים של איטליה ומהרי האלפים שבזכותם נולדים כמה מהיינות הלבנים היותר טובים בעולם. כרמי השיבי מפוזרים באזור Ptuji ומתאפיינים בקרקע עשירה בחמר, חול וחרסית. היין התיישן על שמריו במכלי נירוסטה, ו-3% ממנו התיישן חודש בודד בחביות בריק משומשות. כמה מורכבות מצאתי ביין אחד, כמה שכבות של עניין, מרקמים, הרמוניה ונעם. ללא ספק סלובניה היא כוכב חדש-ישן על מדף היינות המיובאים בישראל.

מחיר: 80 ₪

טפרברג, אסנס, פינו גרי 2016טפרברג, אסנס, פינו גרי 2016
טפרברג, אסנס, פינו גרי, 2016

הענבים לפינו גרי הזה מגיעים מחלקה חדשה דנדשה שניטעה ברום הרי יהודה, בכרם 'כתף המוכתר' שגובהו 900 מטר מעל פני הים. הם נבצרו בבציר ידני, הגיעו ליקב ונסחטו מיד בסחיטה עדינה. היין התיישן על שמריו בשיטת הסור-לי (Sur lie), למשך חמישה חודשים. תהליך הייצור כאן מעיד על השאיפה לסגנון שמאפיין יינות פינו גרי ולא יינות פינו גריג'יו. 'אסנס', אגב, היא סדרת יינות זניים, שמטרתה לתת ביטוי מוחלט למאפיינים של כל כרם וכרם על אדמתו והאקלים ששורר בו. ליין הזה גוף בינוני, ארומה פרחונית צהבהבה, רכות, חומציות נפלאה ורמז למעט עץ.

מחיר: 75 ₪

דלתון, אסטייט, פינו-גרידלתון, אסטייט, פינו-גרי
דלתון, אסטייט, פינו-גרי, 2016

קבלו את הפינו גרי הראשון בישראל במחיאות כפיים סוערות (!). דלתון היה היקב הראשון שהרים את הכפפה, אזר אומץ ובקבק פינו גרי זני מענבי כרם הנטוע בסמוך לקיבוץ משגב עם שבאצבע הגליל. גובהו 750 מטר מעל פני הים והוא נטוע על אדמת טרה-רוסה במדרון צפון-מזרחי תלול. חלקת הפינו גרי ניטעה בשנת 2010 והבציר הראשון מיבולה התקיים בשנת 2014. היין הזה מאוד רענן, גוף קל עד בינוני, ארומה של פרי לבן ופרחי הדר, קליל יותר מקודמו, אך עדיין מעט שמנמן ומהנה ביותר.

מחיר: 59 ₪

אסף, פינו גרי, 2016אסף, פינו גרי, 2016
אסף, פינו גרי, 2016

יקב אסף מגולל את סיפורה של משפחה שעסקה שנים בכורמות ומכרה את תוצרתה ליקבים אחרים בארץ, עד לתפנית שהובילה להחלטה לעשות לביתה ולייצר יין מענבי כרמיה. החל משנת 1997 נכנס היקב הזה לשוק המקומי ומאז אסף קדם ובנו מגישים לנו יינות נפלאים, עשירים ואקספרסיביים, שפשוט קשה לעמוד בפניהם. ענבי הפינו גרי עבור יין זה הגיעו מחלקה שנמצאת בבעלות ישירה של המשפחה, ליד קדמת צבי שברמת-הגולן, בגובה 550 מטר מעל פני הים. היין הזה מרוכז פרי, בעל חמיצות נפלאה שמאפשרת להכיל את כל השפע הזה, ולו סיומת מתקתקה. לחלוטין מושלם לחך ישראלי.

מחיר: 90 ₪

רמת-הגולן, ירדן, פינו גרי, 2016רמת-הגולן, ירדן, פינו גרי, 2016
רמת-הגולן, ירדן, פינו גרי, 2016

זהו הבציר השני של היין הזה מיקב רמת-הגולן. היין יוצר מענבים שהגיעו מחלקות של אדמת בזלת בעין זיוון וברום, גובה של כאלף ומאה מטר מעל פני הים. תוצר ישיר של העבודה של היקב בחוות הריבוי, במסגרת שיתוף הפעולה היחיד מסוגו בארץ עם Entav-Enra. מרגש (!). 40% מהיין התיישן במשך חודש בחביות משומשות בנפח 2000 ליטר והיתר במכלי נירוסטה. שוני גדול מצאתי בין בציר 2015 לבין בציר 2016, בעיקר בנוכחות של המתיקות בכוס. גוף בינוני, עגלגלות, טעמי תפוח ירקרק ואגס צהוב.

מחיר: 79 ₪

לוריא, פינו גריג'יו, 2016לוריא, פינו גריג'יו, 2016
לוריא, פינו גריג'יו, 2016

היקב הישראלי היחיד שבחר לבקבק את היין תחת השם פינו גריג'יו ולא פינו גרי. הקריצה לארץ המגף תמיד היתה מנת חלקו של לוריא, יקב ישראלי ששוכן בקרבת ספסופה שבגליל העליון. היקב נוסד בשנת 2006 על-ידי היינן הצעיר גידי סיידא, ומתבסס על ענבי הכרם המשפחתי שמנוהל על ידי האב, יוסף סיידא, מוותיקי הכורמים באזור.

ענבי הפינו גריג'יו ליין זה גדלו למרגלות הר מירון, בגובה 870 מטר מעל פני הים, על קרקעות המשלבות בזלת, גיר וטרה-רוסה. היין מתאפיין בשפע פרי, גוף מלא ומעט מינרליות. מאוד ייחודי לעומת שאר היינות הישראליים שבקטגוריה, אולי כי ריגשה אותי העובדה שניתן לו השם האיטלקי של הזן שפחות מקבעת את השותה לסגנון הצרפתי והפחות מושג.

מחיר: 95 ₪

ספרה, ווייט קונספט, פירסט פייג', 2016ספרה, ווייט קונספט, פירסט פייג', 2016
ספרה, ווייט קונספט, פירסט פייג', 2016

גדולות ונצורות כבר נכתב ועוד ייכתב על היקב הישראלי הקסום הזה, שחוץ מהמון קפדנות, שאפתנות ואהבה, הוא עושה מלאכתו נאמנה ומצליח להוביל את הבשורה הלבנה אל כוס היין הישראלי. היין הזה הוא היחידי כאן שמלמד אותנו על ההתנהגות של הזן הזה בתוך בלנד, או במילים אחרות, איך פינו גרי מסתדר לו בדינמיקה קבוצתית ולא כשכל הבמה פנויה ומחכה רק לו.

היין הזה הוא בלנד של ריזלינג, סמיון ופינו גרי, שהתיישן שבעה חודשים, מחציתו בחביות עץ ומחציתו בנירוסטה. צמד הזנים האחרון הוא האחראי על עיצוב הגוף ביין הזה והם עושים את זה פשוט מדהים. הפינו גרי המגיע מגפנים בוגרות ממנזר בלטרון, תורם ליין המון ריכוז, טעמי פירות לבנים טרופיים, טוהר ודיוק.

מחיר: 99 ₪

המסקנה שלי מהטעימה הזאת היא שבין האדום לבין הלבן כדאי לבחור באפור, או אולי לתת לו הזדמנות. בין האלזסי והסלובני, מלאי הגוף, העשירים והפרחוניים, לבין הגרסאות האיטלקיות הפירותיות והקלילות יותר מצאתי מגוון יינות ישראליים שמשיבים מלחמה שערה. זהו זן ענבים שהתעשייה הישראלית מתעסקת בו לא מעט ותוהה על קנקנו, ובהחלט מגיע לו. הוא גמיש וורסטילי, ילד טוב שפשוט מאפשר לגיאוגרפיה, לאקלים ולאדמה לעשות בו כרצונם והתוצאות מדברות בעד עצמן - יינות לבנים שפשוט מזל שקיימים שם על המדף.