לאחר שדילג על בציר 2012, חוזר יקב אבידן ומציג סדרת יינות חדשים. הדרך הנכונה להנצחת מפעל חייה של צינה

יקב אבידן הוקם בשנת 2004, באותו בום גדול של יקבי בוטיק שהחלו פתאום לצוץ כמו פטריות אחרי הגשם. הסיפור הוא אותו סיפור מקסים שאנחנו פוגשים בהרבה יקבים: זוג שמתאהב בעולם היין (אם כי צינה, שגדלה בצרפת, התחנכה על תרבות יין מילדות), מטייל בעולם, ומחליט להגשים חלום ולפתוח יקב קטן. היקב שכן בקיבוץ אייל, והיה ה"בייבי" של צינה אבידן. אמנם כל משפחת אבידן, בגדול, לקחה חלק ביקב המשפחתי, אבל צינה היתה הרוח החיה מאחורי הסיפור.
כמעט תמיד היה שם את הדבר הכי חשוב ביקב בוטיק קטן - היה שם אופי והיתה אמירה... (צילומים: יח"צ)כמעט תמיד היה שם את הדבר הכי חשוב ביקב בוטיק קטן - היה שם אופי והיתה אמירה... (צילומים: יח"צ)
כמעט תמיד היה שם את הדבר הכי חשוב ביקב בוטיק קטן - היה שם אופי והיתה אמירה... (צילומים: יח"צ) צינה היתה ייננית מלאת סקרנות שהיטיבה לא פעם לחשוב גם מחוץ לקופסא. זנים ים-תיכוניים דוגמת גרנאש, קריניאן, סירה, מורבדר, פטיט סירה וכדומה נחו במרתף היקב עוד לפני שזה הפך להיות הבון טון של התעשייה המקומית. בשנת 2012 נפטרה צינה אבידן, אתם מכירים היטב את המחלה המזויינת הזו. בלי צינה אין ממש יקב אבידן. כך דילגו ביקב על בציר 2012, למי היה כח לעשות יין בשנה כזו. מצד שני, המשך היקב הוא הדרך המתבקשת והיפה ביותר להנציח את זכרה של צינה. היינות שזכורים לי מאבידן בגלגול המקורי היו לא תמיד אחידים בסגנונם - לפעמים יותר מלוטשים, לפעמים יותר כפריים ומחוספסים, לפעמים כבדים ובשלים מאוד, ולעיתים רעננים ומרעננים. אבל כמעט תמיד היה שם את הדבר הכי חשוב ביקב בוטיק קטן - היה שם אופי והיתה אמירה. וכעת, לאחר הפוגה, היקב שב לפעול, אם כי במתכונת שונה כמעט בתכלית. יקב אבידן החדש שוכן ברמות נפתלי, בתוך יקב ״טריו״ של משפחת שקד (יבואני היין הגדולים והבעלים של רשת "דרך היין"). בעזרתם ובעידודם של האחים שקד החליטו במשפחת אבידן, ובראשה שלמה אבידן, לחזור ולבקבק תחת השם אבידן. עמית טולדו, היינן החדש של טריו, הופקד גם על המלאכה של יינות אבידן, לצד היועץ יותם שרון. הקונספט החדש מעט שונה - כעת היקב הנו כשר (דבר שלא היה עולה על הדעת כל עוד צינה היתה אמונה על העניינים, לפחות לפי הבנתי), והרוב המוחלט של היינות הם יינות חדשים ושונים בתכלית - אם מבחינת הזנים ואם מבחינה סגנונית, ואך היקף הייצור ירד כשהיינות יימכרו כמעט אך ורק ב"דרך היין". עמית טולדו אמנם בתחילת דרכו, אבל מדובר - ותרשו לי להמר כאן ביג טיים - באחד הייננים הצעירים והמוכשרים ביותר שצמחו כאן, ואני בטוח שעוד נפגוש יינות מסקרנים שייצאו תחת ידיו בשנים הקרובות. אז אבידן שוב אתנו, וגם אם הקשר ליקב המקורי מעט רופף, כיף לראות שוב אבידן על המדפים.  
אבידן RED TAG 2013 - צילום שחר פליישמןאבידן RED TAG 2013 - צילום שחר פליישמן
תג אדום 2013
סדרת הבסיס של היקב, שכרגע אפשר למצוא בה רק את היין האדום, אבל בקרוב יצטרפו גם תג לבן ותג רוזה. מכל מקום, מדובר בממסך של קברנה סוביניון וסירה, שעברו התיישנות עדינה מאוד בחביות כך שהפרי נשאר בפרונט, עסיסי ורענן. יין לא מתוחכם ולא מתיימר, חביב ביותר ובמחיר הגון. מחיר: 59 שקל  
אבידן מלבק 2013 - צילום שחר פליישמןאבידן מלבק 2013 - צילום שחר פליישמן
  מלבק 2013 המלבק מגיע מכרם ברמות נפתלי. כאן העץ די מורגש, בעיקר התרומה של חביות אמריקאיות שמוסיפות את הנגיעה הוונילית מתקתקה הזו. יין דחוס ומרוכז, סגור למדי, לפחות בשלב זה של חייו. מהפחות חביבים עלי. מחיר: 79 שקל  
אבידן קברנה סוביניון 2013 - צילום שחר פליישמןאבידן קברנה סוביניון 2013 - צילום שחר פליישמן
  קברנה סוביניון 2013 קברנה כמו קברנה ישראלי, לטוב ולרע. בסך הכל יין שעשוי היטב, חלק וקטיפתי, משולב לא רע עם העץ. יין כבד ומלא, בלי איזשהו טוויסט בעלילה או יותר מדי עניין. פשוט קברנה ישראלי קלאסי ומוצלח בסוגו. מחיר: 79 שקל  
אבידן מורבדר 2013 - צילום שחר פליישמןאבידן מורבדר 2013 - צילום שחר פליישמן
  מורבדר 2013 בשרני, מפולפל ומחוספס. כשעושים מורבדר זני, זן שבדרך-כלל אוהב להתערבב עם החברים שלו מהים-התיכון (גרנאש, סירה) זה יכול מהר מאוד להפוך ליין מפלצתי עתיר אלכוהול וטאנינים. כאן זה לא המקרה, אם כי גם לא מדובר במורבדר רענן ודק כפי שאפשר לבחור לעשות את היין. מכל מקום, יין עם עניין ואופי, וחביב ביותר. מחיר: 79 שקל  
אבידן נביולו 2013 - צילום שחר פליישמןאבידן נביולו 2013 - צילום שחר פליישמן
  נביולו 2013 מה לא נאמר כבר על נביולו מחוץ למולדתו בפיימונטה, ועוד בישראל? על פניו: כרוניקה של כישלון ידוע מראש. בפועל: זה היה היין שהכי חיבבתי בטעימה. פרי בשל למדי, אבל בצורה מלאת חן ולא עם מתיקות שמציקה בחך. הטאנינים רכים למדי, יש חמיצות די גבוהה שמרעננת את היין, ובסך הכל מדובר ביין פשוט טעים ומעניין, גם אם לא מורכב בטירוף. ממש יופי, ותמורה טובה למחירו. מחיר: 79 שקל       קברנה סוביניון 2011 יין מהבציר האחרון של צינה, בסגנון של הגלגול הקודם. בשלות גבוהה מאוד של בציר מאוחר, התיישנות ארוכה בחביות (שנתיים, גם אם בעץ לא חדש). יש כאן גם 15% מרלו שקצת מעדנים ומוסיפים טאץ׳ ירוק חביב. ממש לא הסגנון המועדף עלי, אבל בהחלט עשוי טוב ונעים לשתייה. מחיר: 119 שקל