אבירם כץ השתתף בטעימת יינות 'אלחנדרו פרננדז' - האיש שלזכותו נזקפת ההכרה הבינלאומית של אזור 'ריברה דל דוארו'. חזון של איש חולם אחד...

אלחנדרו פרננדז הוא האיש שאחראי במידה רבה להצלחה ולהכרה הבינלאומית של אזור 'ריברה דל דוארו', עת החל לייצר שם יין בתחילת שנות השבעים. מה שהתחיל בתור חזון של איש חולם אחד, חולש כיום על ארבע תוויות שונות המיוצרות בבודגות (כמו שהם קוראים שם ליקבים) שונות, כולן בריברה. ויש גם מלון להישאר לישון, אם אתם מתכננים טיול באזור ולא בא לכם לנהוג אחרי הטעימה. לאחרונה הגיע לארץ אורח מהיקב, חוזה מרטינז, בהזמנת היבואנים (משפחת 'שקד', או רשת חנויות 'דרך היין' בשבילכם) והטעים מיינות היקב.

אלחנדרו פרננדז - כנראה שספרד, וריוחה וריברה בפרט, הוא המקום בו אפשר לפגוש בקלות ובמחירים נגישים יינות שכבר נרגעו בבקבוק כמה שנים... (צילום: יח"צ, אלי פרכטר)אלחנדרו פרננדז - כנראה שספרד, וריוחה וריברה בפרט, הוא המקום בו אפשר לפגוש בקלות ובמחירים נגישים יינות שכבר נרגעו בבקבוק כמה שנים... (צילום: יח"צ, אלי פרכטר)
מקום בו אפשר לפגוש בקלות ובמחירים נגישים יינות שכבר נרגעו בבקבוק כמה שנים(צילום: יח"צ, אלי פרכטר)

מדוע להקים כמה יקבים אשר כולם, בסופו של דבר, מייצרים יינות מאותו האזור, מאותו הענב (טמפרניו, לטובת מי מכם שפספס את השיעור על ספרד), פחות או יותר באותה הטכניקה - אין לי שמץ של מושג למה זה טוב. אבל זה ממש לא משנה, וכנראה שאלחנדרו פרננדז - שגם בעשור התשיעי של חייו עדיין עובד במרץ, או ככה לפחות הם מספרים - יודע יותר טוב ממני מה נכון לעשות.

והיינות טובים, ומעניקים תמורה נאה למחירם בסך-הכל, וגם אם אין הבדלים גדולים בין התוויות השונות. חוקי היין הספרדים דוגלים ביישון ארוך בחביות וביקב כך שהיין יוצא לשוק כשהוא מוכן, יחסית, לשתייה, ואם אתם חובבים יינות שיש עליהם כבר קצת גיל, כנראה שספרד - וריוחה וריברה בפרט - הוא המקום בו אפשר לפגוש בקלות ובמחירים נגישים יינות שכבר נרגעו בבקבוק כמה שנים.

Dehesa La Granja 2009Dehesa La Granja 2009
Dehesa La Granja 2009

יין לכאורה פשוט, תחת האפלסיון הרחב קסטיה ליאון, בחווה שהיא, כמדומני, התוספת האחרונה למפעלות פרננדז, ומלבד יין מייצרים שם גם גבינות ושמן-זית (שאותם דווקא לא הביאו לטעום. חבל...). יישון של שנתיים בחביות ועוד חמש שנים בבקבוק. פרי רך ובשל, קצת לכלוך חייתי, תרומת החביות האמריקאיות ניכרת. חנפן, אבל מייצר עניין מסוים, נעים לשתייה ובעיקר מעניק תמורה נהדרת תמורת 85 ₪. טעמנו גם את בציר 2000 בגרסה ששוחררה לשוק לא מזמן, אחרי 12 שנות יישון ביקב. יין רך עם חמיצות טובה ורעננות מרשימה ליין בן 16, שעתידו עוד לפניו. דוגמא מצוינת ליין מתיישן.

Pasquera Crianza 2013

אולי התווית הכי מוכרת של פרננדז, ואיפה שהכל התחיל. התחושה היא של יין 'חם' עם פרי רך ובשל, עם מעט לכלוך אנימלי באף וכמובן החבית האמריקאית שמאוד נוכחת כאן, עם התבלינים המתוקים. נאמן לסגנון, ובסך-הכל יין חנפן שעושה את העבודה. מחיר: 155 ₪.

Condado de Haza Crianza 2013

קונדדו דה האזה, ליד העיירה Haza על מדרונות הדוארו היא האחוזה השנייה שרכש פרננדז לאחר שהתאהב בכרמים שם, בסוף שנות השמונים. כיום לאחוזה 2,000 דונם של כרמים. יש לכלוך (ברט) באף, אבל בגבולות הסביר (לאוהבי הז'אנר כמובן...), עשיר ומרוכז, קצת קקאו ושוב - הנוכחות המתקתקה של העץ האמריקאי. מחיר: 115 ₪.  

Condado de Haza Gran Reserva, Alenza 2006Condado de Haza Gran Reserva, Alenza 2006
Condado de Haza Gran Reserva, Alenza 2006

היין הגבוה של האחוזה, עם לא פחות משלוש שנות יישון בחביות ועוד שש שנים בבקבוק. ועדיין, היין הזה שתסס על שזרותיו במכלים פתוחים, עודנו ילדון. מבנה טוב, עם פרי עסיסי (ולא בשל, כמו רוב היינות הקודמים) וחמיצות תומכת. מורכב ומענג, וכדי ללמוד קצת על יכולות היישון של היין טעמנו גם את בציר 2003 - שנה חמה מאוד בכל אירופה ועל-פי רוב ממש לא הטעם שלי, אבל הפעם בזכות בציר מוקדם יותר יש כאן יופי של יין.

בציר 1996 נחשב לבציר מצוין בספרד בכלל ובריברה בפרט, והיין שטעמנו היה דוגמא נהדרת לכך. מצד אחד - כל המורכבות והרבדים שאתה מצפה לפגוש ביין בן עשרים, ומצד שני - אין בו שמץ עייפות. יינות הגראן רזרבה לא מיובאים לארץ, כמדומני, אבל מהיכרותי עם הנפשות הפועלות לא אתפלא אם כמה בקבוקים כן יימצאו את דרכם לאחד מסניפי 'דרך היין'.