אבירם כץ חושב שיינות שאבלי של וויליאם פבר הם דוגמא מצוינת לשאבלי קלאסי, "ביי דה בוק". יינות שנותנים עבודה, רק בלי הרעש מסביב כמו שעושים אחרים...

וויליאם פבר אמנם נמנה על משפחה המתגוררת בשאבלי כבר למעלה מ-250 שנה, אך את ענבי השרדונה שלו לטובת ייצור יין בצר לראשונה רק בשנת 1959. בשנת 1998, לאחר שצאצאיו של פבר לא רצו להמשיך את פעילותם ביקב, נמכר העסק למשפחת הנריוט (Henriot), בעליהם של בית השמפניה הנושא את אותו השם, כמו גם יקב 'בושארד' מבורגון.

זהו יקב גדול למדי, וככזה הוא לא תמיד זוכה לאפיל רומנטי-סקסי השמור ליקבים קטנטנים שעושים הרבה רעש בארץ... (צילומים: יח"צ) זהו יקב גדול למדי, וככזה הוא לא תמיד זוכה לאפיל רומנטי-סקסי השמור ליקבים קטנטנים שעושים הרבה רעש בארץ... (צילומים: יח"צ)
לא תמיד זוכה היקב הזה לאפיל רומנטי-סקסי השמור ליקבים קטנטנים שעושים הרבה רעש... (צילומים: יח"צ)

וויליאם עצמו, שכבר חצה את גיל 90, עדיין מסתובב בשאבלי ומבקר ביקב, כך לפחות מספרים. לא מזמן הגיע לארץ מר לוק בושארד - מאותה משפחה של יקב בושארד, כן? - מנהל הייצוא של היקבים. פבר - המחזיק כרמי גראן קרו יותר מכל יקב אחר בשאבלי - הוא אחד המותגים החזקים בארץ כמדומני.

זהו יקב גדול למדי, וככזה הוא לא תמיד זוכה לאפיל רומנטי-סקסי השמור ליקבים קטנטנים שעושים הרבה רעש בארץ. רוצה לומר - לא פעם שמעתי נימה מסוימת של זלזול ביינות פבר בארץ, כאילו מדובר ביקב 'מתועש'. בעיני יינות פבר הם דוגמא מצוינת לשאבלי קלאסי, "ביי דה בוק".

היינות אלגנטיים למדי, חדים ומינרליים. עץ לא משחק תפקיד ביינות (אין שימוש בחביות חדשות, ובכלל השימוש בחביות עדין ביותר), הבציר - בניגוד לרוב שאבלי - ידני, וכל היינות עוברים תסיסה מלולקטית. לארץ מיובאים תדיר היינות הבאים על-ידי האחים שקד.

שאבלישאבלי
דוגמא מצוינת לשאבלי קלאסי

William Fevre, Petit Chablis 2014: כל המאפיינים של שאבלי כאן - בקטן. תפוח ירוק, מעט מינרליות, חמיצות מתונה יחסית ודי הרבה נפח פרי. פשוט וכיפי. מחיר: 105 ₪.

William Fevre, Chablis 2014: בנצ'מארק של שאבלי. חד, מינרלי, פרי מאופק. שנה אחר שנה, עושה את העבודה - שאבלי אמצע דרך שטוב וטעים לכולם. מחיר: 120 ₪.

William Fevre, Chablis 1er Vaillon 2014: מהודק יותר, חד יותר, ארוך יותר מהשאבלי "הרגיל". יין בלי המון רוחב, אבל עם המון עומק, ודוגמא מוצלחת לפרמייר קרו, שכמובן ירוויח מעוד קצת יישון בבקבוק. מחיר: 240 ₪.

William Fevre, Chablis Grand Cru Les Clos 2014: יין עצמתי, כוחני, עם מבנה מוצק וטוב ובמרכזו עמוד שדרה מינרלי. 2014 היתה שנת בציר בלי הרבה חדות וחמיצות יחסית, וזה ניכר ביין. אישית, אני מעדיף שנים בהן היין חותך לי את הלשון כמו סכין, אבל שלא תטעו, עדיין מדובר ביופי של יין מהשורה הראשונה, ותמיד נעים לפגוש את מאפייני הבציר ביין. מחיר: 550 ₪.

בנוסף, מדי פעם מגיעים ל'דרך היין' גם יינות נוספים של היקב. טעמתי גם את חלקת הפרמייר קרו Montmains שהציגה הרבה עוצמות וים של מינרליות, ביין שחייב עוד זמן על-מנת להגיע למלוא הפוטנציאל. מהגראן קרו טעמתי גם את Les Preuses, שהיה פירותי יותר ופרחוני ואלגנטי מאחיו ה'לה קלו'. קינחתי במגנום של 'לה קלו' מבציר 2006, כדי לתת הצצה קטנה ליכולות היישון של יינות שאבלי, ובאמת, מקץ עשור הגיל מתחיל רק עכשיו לתת מעט מעט סימנים, ויש ליין הזה עוד הרבה לאן להתפתח.