שרגא גבהרד עם תרמיל על הגב ומקל טיולים תר את הארץ ומספר על היקבים שמעבר לקווים. והפעם: יקב רמת חברון...

ליקב 'רמת חברון' שמתי פעמי לפני תקופת הבציר, באחד מימי הקיץ הלוהטים. השמש קפחה בעוז על גג, ומזל שהיה ברכב מזגן רציני שהוכיח את יעילותו ועזר לי לא להישבר בדרך. החץ במחוון המעלות בלוח השעונים מצביע על 40 מעלות בחוץ, והשלט בשולי הדרך מראה את חץ היציאה מכביש שש, במחלף קריית-גת לכביש 35. בשלט הבא שאנו פוגש כבר מתנוסס השם 'תרקומיא'. במחסום מצטרף אלי משגיח היקב, עם נשק כמובן, ומעתה ברור לחלוטין בשביל מה צריך היקב משגיח. חמוש במאבטח צמוד יצאתי בבטחה לעבר מערת המכפלה. סליחה, ליקב רמת חברון. מחשב מסלול מחדש...

רוב הענבים מגיעים מאזור חברון, אבל במקומות הגבוהים יותר גדלים הענבים המורכבים שמהם יוצא המיצוי הטוב ביותר... (צילומים: יח"צ)רוב הענבים מגיעים מאזור חברון, אבל במקומות הגבוהים יותר גדלים הענבים המורכבים שמהם יוצא המיצוי הטוב ביותר... (צילומים: יח"צ)
במקומות הגבוהים באזור חברון גדלים הענבים המורכבים שמהם יוצא המיצוי הטוב ביותר... (צילומים: יח"צ)

באחת מסמטאות אזור התעשייה קריית ארבע שוכן יקב 'רמת חברון', כשבחזיתו רחבה גדולה. קיץ עכשיו, רגע לפני עונת הבציר והשקט ששרר שם עורר תימהון, אבל אל-דאגה, זהו רק השקט שלפני הסערה, כל המערכת מחממת עכשיו מנועים ומתכוננת לבציר, שכבר עומד בפתח. עשרות מכלי נירוסטה גדולים, ריקים, נקיים ואפילו נוצצים ומבריקים, כאילו הם חדשים. עומדים הכן לקליטת הענבים והמיץ שלהם. הם עתידים לשתות את היין הרבה לפני שאנו נראה אותו על המדפים.

יקב רמת חברון - אווירה א.jpgיקב רמת חברון - אווירה א.jpg
פנחס מרציאנו, המכונה בכלל 'מישל', נולד במרוקו. לפני למעלה משבעים שנה היה לאביו שם יקב משפחתי קטן. רוב התוצרת נשלחה לצרפת, והצרפתים, הידועים כאוהבי יין ומבינים בנושא, אהבו את היין המשפחתי שהגיע מהיקב הקטן הזה. מישל עדיין לא התעסק אז עם יין, אלא רק אהב אותו, ואפילו אהב מאד, אבל כדי להתפרנס ניהל חברת פרסום ותקשורת. כשעלה מישל לארץ, הגיע לביקור בחברון, שם ניצת הזיק ונהיה קליק, ומישל הרגיש כמו באהבה ממבט ראשון: "ממש הרגשתי שלפה אני שייך. שזה מקומי. כאשר אבא שלי אמר לי שכדאי לחזור לשורשים ולעסוק ביין, החלטתי להקים עסק שיתחבר לכל השורשים גם יחד: גם לתורה, גם לחקלאות בארץ ישראל, גם לשורשים שלנו הנטועים בחברון, וממילא, איך לא, גם ליין. כך חזרתי לעיסוק המשפחתי ביין".

מישל החליט להקים את היקב שלו בקריית ארבע, במקום עליו כתוב בתורה: "וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן....וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכֹּל וַיִּכְרְתוּ מִשָּׁם זְמוֹרָה וְאֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים אֶחָד" (במדבר י"ג כ"ב-כ"ג). לא כל-כך ברור היכן נמצא נחל 'אשכול', האם הוא נחל 'שורק' שעובר ממערב לחברון בוואדי אזראר, או בצפון ההר, ששם חברון ומערת האבות באחד הוואדיות הנמצאים שם. את הדיון הזה נשאיר לחוקרי התנ"ך וחוקרי ארץ ישראל, לנו ברור שהיה 'נחל אשכול' באזור חברון, וכבר לפני כשלושת אלפי שנים היו שם כרמים וענבים כל-כך משובחים, שהמרגלים סחבו אותם חזרה למדבר, כדי להראות לעם הנודד איזה פירות נפלאים יש בארץ ישראל. ועוד הרבה מאד שנים לפני כן, גר באזור ההוא מלכי-צדק מלך שלם, שכיבד את אברהם אבינו בלחם ויין (בראשית י"ד/י"ח). אמנם לא כתוב שהיין היה מ"תוצרת בית", אבל בזמנים ההם כנראה שלא היו הרבה אפשרויות.

יקב רמת חברון - אווירה ד.jpgיקב רמת חברון - אווירה ד.jpg
מישל עצמו אמנם אוהב, מבין ויודע לעשות יין, אך אינו יינן ולכן בשנת 2001 כשהקים את היקב חבר ליינן פרנסואה רינל - שהיה בעבר תושב המקום וכיום הוא גר בצרפת - המגיע בזמן הבציר ואף מעת לעת על-מנת לייעץ ליקב. בנוסף משמש ליקב כיועץ קבוע היינן לואיס פסקו שהקים את יקב רקנאטי וכיום הוא גם בעלים של יקב משלו. מקומו הנוכחי של היקב הוא זמני ויש כבר מקום חדש בתוך קריית ארבע, לשם מתעתד מישל להעביר את היקב כדי להרחיבו. במתחם היקב יוקם מרכז מבקרים מודרני שיכלול מסעדה וחנות שבה יוצגו ויימכרו היינות אותם מייצר היקב.

'רמת חברון' היא הסדרה הגבוהה של היקב ויינות הסדרה מתיישנים במרתף בכ-700 חביות עץ אלון צרפתי ואמריקאי לתקופה של בין 12 ל-24 חודשים, אבל רק כ-20 אחוזים מהענבים הנקלטים ביקב, זוכים להגיע לסדרה זו. אמנם רוב הענבים מגיעים מאזור חברון, אבל גם באזור זה ישנם מקומות גבוהים יותר, או עם קרקע יותר מתאימה, וגדלים בה הענבים המורכבים יותר, שמהם יוצא המיצוי הטוב ביותר.

ארמגדון יקב רמת חברון - בקבוקארמגדון יקב רמת חברון - בקבוק
'ארמגדון' הוא בלנד העשוי מ-80% קברנה סוביניון, מרלו וסירה, המתיישן 24 חודשים בחביות עץ צרפתיות. היין הזה הוא יין הפרמיום של היקב ומחירו כ-400 ₪ לבקבוק. 'פרדס' הוא מרלו שהתיישן 18 חודשים בחביות עץ צרפתיות. ליקב שני יינות להם הוענק השם 'יצחק רם', האחד הוא קברנה סוביניון והשני קברנה פרנק, שהתיישנו 18 חודשים בחביות עץ צרפתיות. 'רמת ירושלים' הוא בלנד מענבי קברנה סוביניון ומרלו, שהתיישן 18 חודשים בחביות עץ צרפתיות ואמריקאיות. מחירם של היינות הללו נע בסביבות ה-100 ₪ לבקבוק. בסדרת 'רמת יהודה' יש שבעה יינות: קברנה, מרלו, קברנה-שיראז, פטיט סירה, פטיט ורדו, ושרדונה. כל השבעה הללו התיישנו בחביות עץ אלון כ-12 חודשים, מלבד השרדונה שהספיק לו להיות שם 6 חודשים בלבד.

פעילות היקב החלה בבציר 2001 במטרה לייצא את מרבית התוצרת. כיום מייצא היקב לארצות-הברית, צרפת, בלגיה, הולנד, איטליה, ספרד, מקסיקו וסין. יינות היקב לא נמכרים רק לקהל יהודי, אלא גם לקהל לא יהודי אשר מעריך את היין המגיע מיקב רמת חברון.