הייננית רוני ססלוב חמושה בג'יפ ובצלם רן בירן חורשת את הארץ כדי להביא לכם את הסיפורים שמאחורי היקבים, והפעם: יקב 'סומק'…

יקב 'סומק' ממוקם במרכז זכרון יעקב, בית המשפחה מקדימה ומאחור אורוות הסוסים הישנה אשר הומרה ליקב חדשני ואיכותי. ברק הוא דור חמישי של כורמים, משנת 1882 אבותיו גידלו ענבים ליין. כיום ממשיך ברק את המסורת ומגדל מגוון רב של זני ענבים: קריניאן, סירה, מורבדר, גרנאש, פטיט ורדו, קברנה פרנק, מרלו, שרדונה, ויונייה, פרנץ קולומברד, שנין בלאן... והרשימה ממשיכה.

"לא מעניין אותי לגדל כמויות גדולות עם הרבה מים, דשן וריסוסים, אני הולך בכרם ורואה פרפרים..." (צלם: רן בירן)"לא מעניין אותי לגדל כמויות גדולות עם הרבה מים, דשן וריסוסים, אני הולך בכרם ורואה פרפרים..." (צלם: רן בירן)
אני ממש לא מעוניין לגדל כמויות עם הרבה מים, דשן וריסוסים, אני הולך בכרם ורואה פרפרים... (צלם: רן בירן)

יקב סומק - אווירה א - צלם רן בירןיקב סומק - אווירה א - צלם רן בירן
כשהוא אומר 'קריניאן' הוא מחייך: "זה הזן שאני הכי מכיר, המילים הראשונות שלי כילד בזכרון הם 'אמא, אבא וקריניאן'. אנחנו שני אנשים שמפעילים את היקב, הילה ואני, ואם צריך אז הילדים באים ועוזרים. ככה זה בזכרון, כולם נרתמים". כל הענבים מגיעים רק מהכרמים של ברק והילה, והבציר נעשה בארגזים קטנים, הכי עדין שאפשר. מגיע טנדר קטן עם עגלה ופורק את הענבים בכניסה ליקב. עד עשר בבוקר הם מסיימים את תהליך קליטת הענבים והכל נקי כאילו לא נולד הרגע יין. "מישהו הראה לי תמונה מ'פוליני מונרשה' שבצרפת. בתמונה סוס ועגלה מובילים ענבים ליקב", מספר ברק, "צחקתי, סבא שלי עבד עם עגלה בדיוק כזאת, היא עוד אצלי בגינה".

יקב סומק - אווירה ב - צלם רן בירןיקב סומק - אווירה ב - צלם רן בירן
בדורות שלפני ברק לא עשו יין באופן מסחרי. קליטת הענבים לעשיית היין הראשון היתה בשנת 2003. הילה עשתה תואר ראשון בפקולטה לחקלאות ותואר בייננות באדלייד אוסטרליה והחלה לעשות את היין. ברק טייל ביקבים בעולם והשתעשע בעשיית יין. יחדיו הם החליטו להקים יקב קטן ואיכותי ולעשות יין מהענבים אותם הם מגדלים. הם לא רוצים לכבוש את העולם, אלא פשוט לעשות יין טוב שאנשים יאהבו. הם מכירים את חלקות הכרמים היטב, וברק ידע מאיזה כרם הוא רוצה לעשות את היינות שלו. החלקה מטופלת בשיטת חקלאות ברת קיימא. ברק אף עושה קומפוסט לכרם מגפת היין: "כל דבר שאני יכול אני ממחזר, והטיפול בחלקה נעשה באופן הכי טבעי שאפשר, זה טוב לנו ולכרם.

יקב סומק - אווירה ג - צלם רן בירןיקב סומק - אווירה ג - צלם רן בירן
כשאנשים מטיילים בכרמים הם ישר מזהים את החלקה כמיוחדת. אנחנו לא משתמשים בחומרי הדברה קשים, אלא באורגניים ובביולוגיים כמה שאפשר. לא מעניין אותי לגדל כמויות גדולות עם הרבה מים, דשן וריסוסים, אני הולך בכרם ורואה פרפרים.

בדור החדש של הכורמים יש יותר מחשבה על המוצר הסופי ומודעות סביבתית. נחשפתי למגוון שיטות הטיפול האורגני בגרמניה. יש לנו יקב תאום אורגני ביודינמי, משפחתי קטן ואיכותי. אנחנו בקשר טוב, מבקרים אחד את השני ולומדים הרבה אחד מהשני. אנחנו שולחים אחד לשני תמונות מהכרם, צמחים ועשבים, חרקים. מעשירים זה את זה".

יקב סומק - אווירה ד - צלם רן בירןיקב סומק - אווירה ד - צלם רן בירן
התמיכה ההדדית מקבלת ביטוי בינלאומי וגם מקומי. היקבים בסביבה מאוד עוזרים זה לזה. "המכבש הזה", מראה לי ברק, "שייך לשושנה מיקב 'שושנה'. היא מאוד עוזרת לנו. אני אשמח לעזור לה במה שאני יכול, גם אם היא צריכה ארגזים באמצע הלילה, אני אעמיס ואבוא. שרק תבקש ואני שם. אני גם אוהב מאוד את 'מרגלית', עזרתי לו בהקמת הכרם ובטיפולו. ובלי קשר עוזרים אחד לשני במה שצריך. אין שבוע שאני לא אצלם ביקב או הוא אצלי". לבני הזוג גם מאוד חשוב שעשיית היין תהיה כמה שיותר טבעית. עבודה נקייה, גופרית ברמות נמוכות, שמירת היין בתנאי קירור, מעט חמצן.

יקב סומק - אווירה ה - צלם רן בירןיקב סומק - אווירה ה - צלם רן בירן

כששלחו את יין לארצות-הברית לייצוא הוא עבר את הבדיקות של ה-FDA והם פנו אליהם ושאלו מדוע לא כתבו שהיין אורגני כיוון שהוא עונה על כל הקריטריונים של יין אורגני. יינות יקב סומק מוגדרים גם כטבעוניים עם תעודה רשמית מה-Vegan Society, המעידה על כך שהיין נעשה ללא שימוש במוצרים מהחי.

את יינות היקב לא פשוט למצוא, הם נמצאים במספר קטן של מסעדות וחנויות, אבל בעיקר נמכרים ביקב. "הכי כיף זה שהאורחים באים ליקב, רואים איפה ואיך אנחנו עושים את היין, יושבים בסוכה המוצלת ונהנים מהיין.

יקב סומק - אווירה ו - צלם רן בירןיקב סומק - אווירה ו - צלם רן בירן
חלק מהאורחים הקבועים שואלים 'מה חדש?'. הם לא מבינים שלוקח שנים לעשות 'משהו חדש'. אבל זה לא אומר שאין", אומר ברק ומחייך. "אנחנו עושים 7 סוגים שונים של יין ורק יינות שאנחנו רוצים לשתות.

יום אחד בארוחת הערב הילה אומרת לי: 'אנחנו עושים את היין לפי הטעם שלנו, אבל מה אם לא יאהבו את הטעם שלנו? יש פה סיכון נורא גדול'. 'אל תדאגי', אמרתי לה, 'אם אנשים לא יקנו ואנחנו נצטרך לשתות את כל היין אז לפחות נשתה את היין שאנחנו הכי אוהבים'".