אשתי, 69, החלה להרגיש בשנה וחצי האחרונות תחושת נדנוד שהובילה להפרעות בשיווי המשקל כשהיא הולכת. ערכנו את כל הבדיקות האפשריות - מבדיקות אוזניים ועד אקו לב - ולא נמצאה בעיה. כשניגשנו לבצע בדיקת MRI, גילינו שבאזור במוח שנקרא "המוחון" הופיעו כתמים לבנים. מה יכולה להיות הסיבה לכך לדעתך, וכיצד אפשר לטפל במצבה?
"'המוחון' (המוח הקטן) הוא האחראי על שיווי המשקל בגוף, וככל הנראה הכתמים הלבנים שהופיעו בבדיקה מעידים שייתכן שיש הפרעה בזרימת הדם, ואולי גם אוטמים קטנטנים. מעבר לכך, חשוב לציין שיש סיבות רבות שיכולות לגרום לחוסר יציבות - מבעיות באוזניים, בעמוד השדרה הצווארי ועד המוח הקטן. לפעמים הפרעות בשיווי המשקל יכולות להגיע דווקא מאזור הרגליים. אנשים שלא מרגישים את הרצפה עקב דלקת עצבים ברגליים, ואין להם פידבק תחושתי מהרצפה למוח, עלולים לחוש חוסר יציבות. לכל הפרעה יש סימנים נוירולוגיים אחרים, ונוירולוג יכול לבדוק לעומק ולבצע התאמה בין הסימנים הנוירולוגיים לתלונת המטופל. כך, בקלות יחסית, אפשר להבין את המקור לבעיה ולדעת אם היא מגיעה מהמוח הקטן, מעמוד השדרה הצווארי, מהאוזניים או ממקור אחר. דבר נוסף שחשוב שתברר איתה הוא האם היא חווה סחרחורת ומרגישה את כל החדר מסתובב - או מרגישה כאילו היא עומדת על ספינה לא יציבה. חשוב לציין שיכול מאוד להיות שהיא נמצאת בחרדה מאוד גדולה, וכדאי לבדוק גם את הכיוון הזה. לסיום, אני ממליץ לכם לפנות גם למרפאת הליכה ולהבין מהי הסיבה לשינויים שהיא חווה בהליכה. זאת מכיוון שלפי התיאור שלך, עושה רושם שההפרעה לא ספציפית. לכן, בעזרת בדיקה תוכלו להגיע לאבחנה מדויקת יותר".
בני, 39, חולה במחלת קרוהן. ניסינו לטפל בו באמצעות טיפול ביולוגי וטיפול בקורטיזון, אבל לצערי שום דבר לא מצליח לסייע לו ומצבו מחמיר בהדרגה, וכך גם מצב הרוח שלו. הוא מאוד מדוכא ולא מצליח לתפקד. אני מיואשת ולא יודעת מה לעשות. האם לדעתך טיפול טבעי יכול לעזור?
"אני לא מכיר טיפול טבעי שבו יכולים להבטיח שאפשר לרפא את החולה. יש שאומרים כי כאשר מטופל עובר שינוי תזונתי, הוא יכול להביא להפוגות גדולות במחלה. כמו כן, אם ייכנס לצום חלקי בליווי דיאטנית מוסמכת, וידאג להימנע ממאכלים מסוימים - יש אפשרות שמצבו ישתפר. נטען כי אכילת מזון ללא סיבים ומזון לא מעובד יכולה לסייע להתמודד עם תופעות הלוואי של המחלה. צריך להביא בחשבון שלעתים יש אנשים שרגישים לסוג מסוים של מאכלים, וכתוצאה מכך הדרך הטובה ביותר לזהות את זה בזמן היא לבצע אצל דיאטנית או נטורופתית 'דיאטת אלימינציה' - שבה בכל פעם מושמטים מהתפריט מזונות מסוימים החשודים בגרימת אלרגיות ובעיות עיכול אחרות. לאחר שמסלקים את המזונות החשודים, מתחילים להחזיר אותם בהדרגתיות לתזונה שלנו, עד שנזהה את מקור הבעיה. לצורך העניין, מתחילים ביומיים שבהם רק שותים נוזלים. אחר כך אוכלים אורז, אחר כך מוסיפים לתפריט בשר כבש (ואל תשאלי אותי למה דווקא כבש) - וכך הלאה עד שמתגלה התשובה. את הטיפול הזה אפשר לבצע בלי להפסיק את הטיפול הקונבנציונלי שהחולה מקבל. אני באופן אישי נוהג לבצע במרפאתי במקרים אלה בדיקות רגישות למזון, שלפעמים מאירות את עיניי. דבר נוסף שחשוב שתדעי הוא שהמשבר הרגשי שבנך חווה מאוד נורמלי ביחס למצב שלו. כל מי שיש לו ילדים ורואה אותם במצוקה שכזו - לבו נכמר, ואני מבין את הדאגה שלך".
אני בת 26, ונמצאת כרגע בחודש השמיני להריוני. כשהייתי בת 15 התגלתה אצלי אנמיה שהתבטאה ברמות נמוכות של המוגלובין וברזל. הצלחתי לשמור על מצב יציב באופן יחסי, למרות שההורים שלי אף פעם לא בדקו מה מקורה של האנמיה. במהלך ההריון התעלפתי כמה פעמים, ואני חוששת שהאנמיה שממנה אני סובלת עלולה לסכן אותי במהלך הלידה ואף לפגוע בעובר. מה דעתך?
"לדעתי, אין לך ממה לחשוש. לא משנה באיזו מחלקה גינקולוגית תהיי, דעי שבכל בתי החולים בארץ יודעים לטפל במצבים שבהם רמות ההמוגלובין והברזל נמוכות מאוד. גם במהלך הלידה, כשמאבדים הרבה דם, הצוות הרפואי מיומן ויודע כיצד לטפל במצב. עם זאת, לדעתי כדאי שתטפלי כבר מעכשיו במצב בעזרת הגינקולוג או רופא המשפחה שמלווים אותך. במקביל, חשוב שתיידעי את המחלקה שבה את עומדת ללדת בבעיה שלך. ההתעלפויות שחווית במהלך ההריון לא בהכרח קשורות לאנמיה. הן יכולות לנבוע ממגוון סיבות. לכן, אני ממליץ כי 3־4 חודשים אחרי הלידה תלכי שוב להיבדק בצורה מקיפה - כדי שתוכלי לדעת מה הגורם לאנמיה וכיצד עלייך לטפל בבעיה. בינתיים, אני ממליץ לך להיות רגועה, ליהנות מהחודש האחרון של ההריון, לדבר לעובר שלך ולהתכונן להיות אמא. זו חוויה מיוחדת במינה".
שיחות אלו אינן מהוות המלצה רפואית אישית. תמיד יש להתייעץ ולהיבדק על ידי רופא המשפחה או רופא מומחה.
מתוך תוכניתו של פרופ' רפי קרסו, בכל יום שישי ב־13:00 ב־103FM
עריכת תוכן 103FM: עדן בן ארי