אני אמא לשלושה ילדים מקסימים בני 6, 10 ו־14 המעוניינים בכלב. בעלי ואני חוששים מהאחריות שתיפול עלינו, מההוצאות הכספיות ומהצפיפות בבית. הילדים מאוד רוצים, ובכל יום הם מעלים את הנושא. הם מבטיחים שהם ישמרו עליו וייקחו אותו לטיולים, אבל בפועל אני לא שלמה עם ההחלטה. מה דעתך?


"אני מאוד מעודדת גידול כלבים, אבל חשוב שנזכור שאנחנו אחראים על החיה האוהבת וחסרת הישע הזו לעולמי עד. צריך שיהיה לנו מקום בבית בשבילה, מקום בכיס וזמינות לטפל בה. משפחה לוקחת הביתה כלב כי היא מאוד רוצה ומאוד אוהבת. אם אתם כהורים לא מאוד רוצים להכניס כלב הביתה, לא תצליחו לטפל בו באהבה. נכון, הילדים נורא רוצים שתכניסו כלב הביתה, הם בטח היו גם מאוד רוצים לטוס לירח - אבל ההחלטה היא שלכם. לכן, זה בדיוק המקום להחלטה הורית. הורים מחליטים האם הם עוברים דירה, מחליפים סלון או מכניסים הביתה כלב. גם אם הילדים יגידו שהם יסייעו לכם בגידול הכלב ויטפלו בו, אל תיענו להם כי זה לא יקרה. את תיקחי הביתה כלב רק מאהבה, ולא מפני שהילדים שלך מבקשים. אם שאלת את עצמך מתי ילדים מפסיקים לנדנד להוריהם, התשובה ברורה - כשלהורה יש מבט בעיניים שאומר שהוא 'סגר עניין'. אם הם מתעקשים, תגידי להם שאת יודעת איך זה להיות ילדה, ושלילדים מאוד קשה לעמוד בהתחייבות כה רצינית. תגידי להם שכמו שלא היית נותנת להם לטפל בתינוק חסר ישע, כך גם כלב לא יכול להיות תחת אחריותם הבלעדית. אם את בכל זאת מרגישה שאת רוצה לעשות את הצעד הזה, גשו לצער בעלי חיים ותאמצו כלב. מי יודע, אולי תגלו בתוך זמן קצר שתאהבו אותו הרבה יותר ממה שחשבתם שאפשר”.



לפני כמה חודשים, בתי בת ה־4 החלה לכסוס ציפורניים. היא ממש פוצעת את עצמה, אוכלת את העור מסביב לציפורן ולא מצליחה להפסיק. כיצד לדעתך נצליח לעזור לה להיגמל מההרגל המגונה הזה?



“כשילד כוסס ציפורניים, אפשר לסייע לו להפסיק באמצעות שלושה שלבים: בשלב הראשון כדאי למנוע ממנו להגיע לציפורניים, ולכן אפשר לעטוף לו את הידיים בכפפות או לפנות לרופא המשפחה לצורך התייעצות על תכשיר שאפשר למרוח באזור. בשלב השני, חשוב מאוד להעניק תחליף לכסיסת הציפורניים. אתם יכולים ללכת על מסטיקים, כרסום עפרונות ואולי אפילו נשכנים שיסייעו בשעת לחץ. אף שזה לא בריא ללסת, חשוב לי להדגיש שאצל ילדים שכוססים ציפורניים בצורה כזו הקטע האוראלי הוא זה שחשוב, ולכן לא מספיק לתת להם משהו שיתעסקו איתו ביד, הם צריכים משהו שיוכלו לדחוף לפה בשעת לחץ. בשלב השלישי יש לפנות לייעוץ כדי להבין על מה הלחץ יושב, ולטפל בבעיה מהשורש. לתפיסתי, כדאי מאוד שתפני את הילדה לטיפול רגשי, ובכך תוכלו להבין את מקור הלחץ שלה, ולטפל בו לעומק”.


 


אני גרושה זה כעשר שנים ואם לילדה מתבגרת בת 15. לאחרונה החליטה בתי כי היא מעוניינת להתגורר עם אביה. אבא שלה ואני לא מסתדרים, חוויתי ממנו התעללות נפשית קשה ואני מיואשת מהמצב. נשבר לי הלב שהיא רחוקה ממני כל כך. הוא בנה משפחה, נולדו לו תאומים לפני כמה חודשים ואני והיא היינו לבד. מה אפשר לעשות כדי לחזור להיות איתה בקשר כמו בעבר?

"את חינכת אותה נהדר, גידלת ילדה מדהימה, אבל היא נמצאת כרגע בגיל שבו היא עוברת מהפכות רגשיות ובלגנים פנימיים. לפעמים אפשר לדמות את תקופת גיל ההתבגרות למצב שבו ילדים יוצאים מהבית, עושים סיבוב של 180 מעלות ובתום התהליך חוזרים לעצמם. יש לך מתבגרת בת 15 שיש לה אבא שמפעיל עליה איזשהו שוחד במהלך השנים. הוא אומר לה משפטים כמו: 'אם רע לך תבואי אלי, אני אשמח אותך, אצלי יהיה לך טוב'. כרגע יותר שווה לה להתגורר שם, יש לה סוג של פנטזיה שיהיה לה בבית של אבא יותר כיף. נדמה לה ששם היא תקבל את כל מה שהיא רוצה, ולדעתי אל תחזיקי אותה בכוח - כי היא תחזור. לכן אל תכשילי את המעבר הזה. שתפי איתה פעולה, אמרי לה שתעזרי לה למצוא בית ספר חדש ואפילו לארוז. אמרי לה שאת ממליצה לה אפילו ללכת לאבא שלה בחנוכה כדי לראות איך היא משתלבת, ובין כל הארגונים הבהירי לה שהבית שלך פתוח ושזה תמיד יהיה גם הבית שלה".