הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג, פרסמה היום (שלישי) את תחזית המאקרו העדכנית בה הפחיתה את צפי הצמיחה של התוצר ואת רמת הכנסות המדינה הצפויה. לפי הנתונים העדכניים, הצמיחה בסוף 2023 תסתכם ב-2.7%, לעומת תחזית של 3% מינואר האחרון. הכנסות המדינה יגיעו לפי האומדן העדכני ל-463.6 מיליארד שקל, המשקפים אובדן של כ-5.3 מיליארד שקל לעומת התחזית הרשמית הקודמת של האוצר.
בצל ההאטה הגלובלית: בשורות קשות לענף ההייטק בישראל
ישראל מתייקרת: מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל עלה ב-0.8%
הירידה הצפויה בהכנסות המדינה תביא להגדלת הגירעון. תקציב המדינה שיאושר בשבוע הבא נבנה על הנחת יסוד של גירעון נמוך מאוד, של 0.8%-0.9% מהתוצר בשנים 2023-2024. לפי התחזית החדשה, הגירעון יגדל ל-1.1% בשנה הנוכחית ויעלה ל-1.35% בסוף השנה הבאה. למרות הגידול בגירעון, מדובר בתחזית נמוכה משמעותית לעומת התחזיות האחרונות בשווקים. הקוצנזוס בקרב האנליסטים שיקף עד כה צפי לפריצת הגירעון לרמה גבוהה הרבה יותר, של כ-2.5%-3.5%.
התקציב הדו-שנתי ל-2023-2024 אושר בממשלה בפברואר לפי תחזית הכנסות שגבוהה ב-16.2 מיליארד שקל לעומת התחזית העדכנית שמתפרסמת עתה. עיקר הירידה לעומת התחזית הקודמת היא ב-2024, שם נשקפת הפחתה של כמעט 11 מיליארד שקל בהכנסות. נומינלית, הכנסות המדינה צפויות לרדת השנה ב-0.9% לעומת 2022.
באוצר מדגישים כי לאור מגמות ההאטה, המורגשות בעיקר בענפי ההייטק והנדל"ן, חשוב כעת במיוחד לשמור על התנהלות תקציבית מרוסנת. "מרבית הסיכונים לתחזית הם כלפי מטה, וההסתברות להתממשותם גברה בעדכון זה, ולכן חשוב לשמור על מרחב פיסקלי שיאפשר התמודדות עם שינויים עתידיים בתחזית הצמיחה", כתבה גרינברג.
תחזית הכלכלנית הראשית לא מבשרת טובות גם בתחום האינפלציה. התחזית התעדכנה כלפי מעלה לעליית מחירים שנתית של 3.2% בסוף השנה הנוכחית ו-2.9% בשנה הבאה. כלומר, תחזית האינפלציה טיפסה מעלה ב-0.4% ב-2023 וב-0.2% ב-2023.
בסקירה מדגישה גרינברג כי הרפורמה המשפטית, אם תתממש, עוד לא נלקחו בחשבון בחישוב התחזית החדשה. זו מתבססת בינתיים על נתוני המקרו העולמיים, ועל 'חוסר הודאות' שפשטה בחודשים האחרונים בשוק ההון הישראלי: "עליות הריבית ואי הוודאות בכלכלה העולמית, וכן אי הוודאות במשק המקומי בפרט סביב הרפורמה המשפטית, מוסיפות להאטה בהשקעות ומשפיעות על ענף ההייטק".
בנוסף, הכלכלנית הראשית של משרד האוצר הזהירה מפני הגדלת קצבאות האברכים וטענה כי המהלך עלול לפגוע בשילובם בשוק העבודה. "החלטות הממשלה במסגרת ההסכמים הקואליציוניים על אודות הגדלת קצבאות האברך והפעלת תוכנית הסיוע במזון ללא מבחני מיצוי כושר השתכרות של משק הבית, צפויות להוביל לפגיעה בהשתלבותם של גברים חרדים בתעסוקה", כתבה בתחזית לכלכלת ישראל בארבע השנים הקרובות.
עוד יצאה נגד הגדלת תקציב החינוך שאינו רשמי, סעיף נוסף בהסכמים הקואליציוניים. "המהלך צפוי להוביל להסטת תלמידים למוסדות שמלמדים לימודי ליבה בהיקפים נמוכים יותר, או שאינם מלמדים ליבה כלל, לאורך כל שלבי הלימוד", כתבה. "בכך צפויה להמשיך ולהעמיק את הירידה ברמות ההשכלה הרלוונטית לשוק העבודה של התלמידים החרדים". מדובר בתופעה שבאוצר עדים לה גם ככה בקרב צעירים חרדים בעשור האחרון.
ממחאת נמסר: "דו"ח הכלכלנית קודר ומשקף מה שאמרנו מהיום הראשון- ההפיכה המשפטית תחריב את הכלכלה וההייטק הישראלי. בניסיון להשיג לעצמה כוח בלתי מוגבל, הממשלה מוכרת את העתיד והביטחון הכלכלי של כולנו. את הכלכלה אי אפשר להשהות ואת המשקיעים אי אפשר למרוח- עצרו את הטירוף וגנזו את החקיקה האנטי דמוקרטית לאלתר. הנזק כבר פה, מדינת ישראל הולכת וממצבת עצמה כמדינה לא יציבה ולא בטוחה להשקעות. שר האוצר הנוכחי ייזכר כשר האוצר הגרוע ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל".