בשבוע שעבר הגיע יו"ר עוצמה יהודית, איתמר בן גביר, להתארח בתיכון בליך ברמת גן לשיחה עם התלמידים, בהזמנת מנהלת בית הספר. הביקור עורר סערה ציבורית וביקורת נוקבת. במסגרת הביקור תלמידים קראו "שיישרף לכם הכפר" לעבר מפגינים נגד הגעתו של ח"כ בן גביר לבית הספר.
לצד האהדה לבן גביר, מי שעוד מסמנת את הלכי הרוח החדשים הנושבים בקרב צעירים היא אושיית הרשת הדר מוכתר, שבמרץ 2022 הקימה את מפלגת צעירים בוערים והכריזה על ריצתה של המפלגה לכנסת ה־25, אף שהיא עצמה לא יכולה להיבחר כי היא עדיין לא בת 21.
לזר עושה הבחנה בין תמיכת הצעירים בבן גביר ובין הבעת התמיכה של צעירים בבחירות עבר במשה פייגלין או במפלגת הגמלאים. "פייגלין דיבר בזמנו על כלכלה חופשית ולגליזציה של קנאביס", הוא אומר. "זה נשמע טוב לחבר'ה האלה, אבל בסוף זה התפוגג. צעירים בעבר הצביעו למפלגת הגמלאים כי זו הייתה יותר הצבעת מחאה נגד פוליטיקאים שלא מתעניינים בהם, ולכן הם הלכו עם הגמלאים. יש את אלמנט המחאה גם בתמיכה בבן גביר, אבל אצלו זה לא העיקר, אצלו זה משהו הרבה יותר עמוק. אני חושב שהפעם העניין בבן גביר משקף תהליכים פנימיים בחברה היהודית בישראל, ולכן זה לא יתפוגג. מה יהיה המספר הסופי של המנדטים? קשה לדעת כרגע".
לא מאמינים
"נתונים של סקרים לאורך עשרות שנים בישראל משנות ה־70 ועד היום מראים שב־15 השנה האחרונות יש פערים מאוד גדולים בין צעירים ומבוגרים בעמדות הפוליטיות שקשורות בסכסוך, בעמדות הביטחוניות - פערים שלא ראו אותם קודם בישראל", אומרת ד"ר לירן הרסגור, חברת סגל בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, שחוקרת את נושא ההצבעה בישראל. "הצעירים הם יותר נציים, פחות תומכים בפשרות טריטוריאליות, בפתרון שתי המדינות. זה משהו שלא ראינו באופן גורף בשנות ה־90. השוני המובהק הזה בין צעירים ממבוגרים התרחש בעשור־שניים האחרונים".
בכל העולם
לדברי הרסגור, עמדות הצעירים משקפות גם את המגמות הכלליות ברחבי העולם. "רואים בכל העולם שאנשים מושפעים מהכוח הפוליטי הדומיננטי בתקופה שבה הם עוברים את הסוציאליזציה הפוליטית", היא אומרת. "בארצות הברית, למשל, בתקופה שהדמוקרטים היו בשלטון הרבה שנים, גדל דור של צעירים שנשאר נאמן להם לאורך שנים. אז הגיוני גם שצעירים שהחלו להצביע בתקופה שבה הליכוד היה מאוד חזק, ושנתניהו היה ראש ממשלה דומיננטי – יישארו במחנה הזה. זה משאיר חותם על דור".
"הדורות המבוגרים בישראל קצת יותר סגורים על עצמם מבחינת עמדות. יש להם עמדות פחות נציות ויותר פשרניות מאשר הצעירים", אומר ד"ר אלון יקטר, מרצה בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב. "לקראת בחירות אנו מבצעים סקר אקדמי מעמיק מאז שנת 1969. בסקרים אנחנו לא מסתכלים על מנדטים אלא על מגמות עומק. בתוך שבוע נריץ גם את הסקר לקראת הבחירות הקרובות. בפרספקטיבה של עשורים אנו רואים שהדור הצעיר הרבה יותר נצי בכל מה שנוגע לסכסוך עם הפלסטינים, ויחסי יהודים־ערבים. מה שמנבא הכי טוב את תוצאות הבחירות זה לא מה חושבים על יוקר המחיה, אלא מה חושבים על ערבים, על פלסטינים. במובן הזה הדור הצעיר הרבה יותר ימני, הרבה יותר נצי כלפי פלסטינים. כל האנשים נוטים קצת ימינה כשיש פיגועים, מבצעים, אבל הדור הצעיר כל הזמן בתפיסות כאלה, וזה דווקא לא הדור שלחם במלחמות. זה הדור שחווה את הייאוש אחרי האינתיפאדה. זה דור שלקח את הייאוש של הדורות הקודמים כנתון: אין עם מי לדבר, אין טעם, פלסטינים רוצים להרוג אותנו וכדומה".
התרעות פיקוד העורף