בחודש אוגוסט האחרון הלכה לעולמה אוריה קרני בת ה־7, לאחר שמים רותחים ממחם נשפכו עליה וגרמו לכוויות בכל חלקי גופה. המקרה המצער של אוריה מצטרף לעוד עשרות אלפי מקרים שמתווספים מדי שנה.

לפי דוח של המרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה שנערך בין השנים 2015־2019 ומתבסס על 20 בתי חולים ששיתפו את נתוני הרישום במחלקות הטראומה, מדי שנה נפגעים למעלה מ־40 אלף בני אדם בישראל מכוויות, כ־65% כתוצאה ממגע עם מים רותחים ממחם או קומקום.

כ־46% מכלל הנפגעים מכוויות היו ילדים בגילאים 0־4. כ־15% מהנפגעים נדרשו לאשפוז של יותר משבועיים, 9% הובהלו לטיפול נמרץ וכ־4% הוגדרו כפצועים אנוש או קשה. לאור עליית השימוש במודל "העבודה מהבית", המוסד לבטיחות ולגיהות יוצא במאמצי הסברה כדי להגביר את המודעות סביב מכלי חימום המים, שנתפסים כלא מסוכנים.

ממלא מקום המנכ"ל ד"ר מיקי וינקלר מספר: "מדי שנה אנו נחשפים לפציעות חמורות ולמקרי מוות מיותרים כתוצאה ממגע עם מים רותחים. עובד שמקפיד על בטיחותו במקום העבודה, חשוב מאוד שימשיך בדרך הזאת גם בבית".

אז כיצד ניתן למנוע את התאונה הבאה? יש לבחור מכל חימום עם מכסה אטום הרמטית בעל מנגנון המונע את פתיחתו במקרה של נפילה, ובעל בידוד כפול. רצוי שבמחם יהיה מנגנון ביטחון להפסקת העבודה של גופי החימום כאשר אין בו מים. יש לבחור מקום שבסביבתו לא מתבצעת עבודה או עבודה מועטה ככל הניתן. יש לבחור מיקום שבו התנועה של הסובבים מועטה, על משטח ישר, יציב, רחוק ככל הניתן מהמשתמש ובסמוך למקור מתח כדי למנוע את הצורך באלתורי חשמל. מומלץ לקבע את המכל אל הקיר ולא מתחת לארונות. יש לוודא שלא מתבצע מילוי של מים חמים בכלי שלא מותאם לגובה הברז.