"זו בחירה שקולה, שנועדה לא רק לתת מענה, אלא גם לייצר ודאות ולהחזיר לתלמידים שליטה. היא מבטאת אמת פדגוגית ואנושית גם יחד, ואת האחריות שמערכת החינוך נושאת כלפי כל תלמיד ותלמידה במדינת ישראל בתקופה מורכבת זו", הוסיף השר קיש.
רבבות תלמידי י"א-י"ב שאמורים לגשת ביום שני לבגרות בהיסטוריה ובעוד שבועיים לבגרות בפיזיקה כשבתווך בחינות נוספות, כססו ציפורניים לקראת החלטת שר החינוך היום אם יבוטלו הבחינות הנותרות כפי שדורשים הן תלמידים והן צוותי חינוך והורים בצל ימי העימות עם איראן שטלטלו את לוח הבחינות ואת נפשות התלמידים, שכמו כולנו לא בדיוק ישנו או היו מסוגלים לתפקד וללמוד לבחינות. המצב הביטחוני דחה את לוח הבחינות הנותרות כבר פעמיים, בשבועיים ביחס למועד המקורי, וזאת כשימי הגיוס הראשונים של השמיניסטים כבר מלחכים את שוליו של לוח הבחינות הנוכחי.
ההתנגדות העיקרית לביטול בחינות הבגרות הנותרות והסתמכות על ציוני בחינות המתכונת הפנימיים של בתי הספר מגיעה בעיקר מתוך משרד החינוך עצמו משום שבאגף הבחינות חוששים שאם ההערכה הסופית תישאר בידי בתי הספר, תיווצר אינפלציה של ציונים טובים מדי שאינם משקפים את הידע האמיתי של התלמידים. מנגד, במועצת התלמידים הארצית דווקא תמכו ביצירת מועד לבגרות ארצית חיצונית שיתואם עם צה"ל כדי שתלמיד שלא הוערך מספיק בבחינת ה"מגן" יוכל להיבחן בבגרות חיצונית אם יחפוץ בכך גם תוך כדי שירותי הצבאי. על האופציה הזאת ויתר שר החינוך והותיר את הברירה בידי התלמידים אם לגשת כבר בשבועיים הקרובים לבגרות או להסתפק בציון המתכונת.
"חשוב לקיים את מבחני הבגרות אחרי ההתאמות שיבוצעו מאחר שהתאמות אלו מהוות כלי מרכזי להערכת הישגי התלמידים ולהבטחת סטנדרט אחיד של ידע. עם זאת, בבניית תוכנית המבחנים חשוב להביא בחשבון את אתגרי העומס, הלחץ והשטחיות בלמידה וכן את לוח הזמנים וההתחייבויות של התלמידים בתום תקופת הבחינות המקורית".