שרון אלוני-קוניו, שורדת השבי ואשתו של החטוף דוד קוניו, נשאה דברים בעצרת משפחות החטופים בכיכר החטופים בתל אביב. "ב-7.10.2023, באסון הכי נורא שקרה לעם ישראל, בעלי דוד, אני, והבנות שלנו אמה ויולי – אז בנות שלוש – נחטפנו לעזה. התאומות ואני שוחררנו אחרי 52 ימים של פחד, חושך והשפלה. דוד נשאר שם, הוא הושאר שם מאחור". אלוני-קוניו תיארה את המצב הקשה בבית: "631 ימים הוא שם, במנהרות, בלי אוכל, בלי מים, בלי אוויר, בלי קול". היא תיארה את השאלה היומית של בנותיה: "בכל לילה הן שואלות אותי, שוב ושוב, את אותה שאלה: 'אמא, מתי אבא חוזר?' ותשובות אין לי", אמרה.
"ביום רביעי הקרוב הבנות יציינו יום הולדת חמש, ואלוני-קוניו אמרה: "כשאשים מולן את עוגת יום ההולדת שלהן, עם הנרות הדולקים, הן יבקשו את אותה משאלה שהן ביקשו ביום הולדתן הרביעי: הן יבקשו שאבא יחזור מעזה". היא הדגישה כי "הילדות זוכרות את דוד, אבל כמו כל זיכרון גם הוא הולך ומתרחק, הולך ומיטשטש. ואני לא מוכנה שדוד יהפוך לזיכרון. כי דוד חי".