לדבריו, "כבר ארבעה חודשים מאז סיום הפסקת האש, וחמאס עדיין מנהל משא ומתן קשוח שבו הם מציבים דרישות וישראל נכנעת. מה זה מלמד אותנו? כי העיקרון הישראלי העיקרי בהסכם הקודם, האפשרות עבור צה”ל לחזור ללחימה – לא הביאה לשום תוצאה אסטרטגית עבור ישראל".
לדבריו, ההשפעה של המצב הנוכחי כבר ניכרת בשטח. "המצב הזה מדאיג מאוד את חמולת אבו שבאב, ששולטת – בחסות צה”ל – בחלק משטחי העיר המזרחיים. והוא פנה לאחרונה, מעל דפי ‘הטיימס’ הלונדוני לקבל חסות בינלאומית מפני איומי חמאס לפגוע בו. נראה שהמסר שישראל לא תשלוט לנצח בכל עזה מתחיל להילקח בחשבון".
לפי עופר, כך נראית היום "אחריות אזרחית" ישראלית על עזה: "הפסד מוחלט. גם מעבירים סיוע לחמאס וגם העולם מאשים אותנו ברעב בעזה. בסוף הרי, כמו במשל הדגים הסרוחים – גם נסולק מהעיר".
עופר אינו מקל ראש בהחזרת החטופים, אך מדגיש את המחיר: "ומה ישראל קיבלה? את החטופים. חשוב. אבל ההתעקשות הייתה על ‘לחזור ללחימה’. חזרנו. אז מה יצא לנו מזה (פרט לעוד 40 הרוגים ועשרות פצועים)? האם חמאס ‘השתכנע’ בעקבות מבצע ‘מרכבות גדעון’ לדרוש פחות – האם חמאס מתחנן לעסקה שרק תעצור את הלחימה של חמש אוגדות בעזה? מה פתאום”.
לדבריו, "חמאס עדיין באותו מקום, מושך זמן (כמו גם נתניהו – זה אינטרס הדדי) ויודע שבעצם הם לא מאוימים בשום צורה מבחינה צבאית. הם ימשיכו לייצר מצג שווא לעולם ומדי פעם יזכו בהישגים של מלחמת הגרילה. זאת עד לעסקה הבאה".
התרעות פיקוד העורף