אחד התחומים שבהם העיר מתקדמת אחרי שנים של קיפאון הוא ההתחדשות העירונית. במשך עשרות שנים נאסרה בנייה לגובה בעיר בשל מגבלות של משרד הביטחון ורשות התעופה האזרחית. רק לאחרונה הוסרו ההגבלות, ובמקום שבו פרויקטים לא היו כלכליים, יזמים פתאום מתחילים לחזור.
בתוך השכונות החדשות כבר פועלים יזמים – חלקם ותיקים בעיר. שי הירשביין, מחברת שין ישועה ושין נקסטקום, בונה בעיר מאז 2014. בפרויקט האחרון שלו, בשכונה המערבית החדשה, נמכרות דירות חמישה חדרים ב־2.1 מיליון שקל, ודירות גן ב־2.7 מיליון. לדבריו, יש לו הרבה קונים שהם מצמצמי דיור מאזור טבעון, יקנעם ורמת ישי, “אנשים שמחפשים איכות חיים בלי להיתקע עם משכנתא, ורוצים גם לעזור לילדים”.
הוא מוסיף: “שמעתי על לא מעט שעברו לעפולה בגלל המחירים, אבל חוזרים כי מגדל העמק לא עיר מעורבת ויש בה שלושה אזורי תעשייה ותנופה אמיתית. אנחנו בעצמנו יוצאים עכשיו עם פרויקט התחדשות בו 84 דירות נהרסות, נבנות 641, עם 3,500 מ”ר של מסחר״.
ברדוגו מדברת גם על שילוב בין אוכלוסיות: “אנשים מגיעים לכאן גם מטבעון, נוף הגליל, רמת ישי. יש פה תעשייה מאוד מגוונת - מהייטק ועד מפעלי טנקים ובירות. ויש את ביג החדש, את הסופרים, את בתי הספר. דירות 3 חדרים נמכרות כיום ב־1.3 עד 1.5 מיליון, דירות 4 חדרים סביב 1.7, וחמישה חדרים מגיעות ל־1.9. הווילות עולות היום בין 3 ל־5 מיליון. זו כבר לא אותה עיר”.
עם זאת, היא מתייחסת בעדינות גם למתחים סביב פרויקט “מחיר למשתכן”: “התושבים רצו שאלי ברדה בזמנו ינסה לקדם הגבלה על מי יכול לקנות אבל זה לא חוקי. היו חששות שייכנסו לכאן ערבים, אבל בפועל רוב הזוכים הם זוגות צעירים מכל הארץ”.
רן, חילוני, דווקא לא מוטרד מהצביון הדתי. “יש פה ספרדים, אשכנזים, עולים מברית המועצות, חסידות הרב גרוסמן, גרעין תורני וזה תמהיל מעניין. אני בלי רכב, ויש תחבורה ציבורית טובה. רכבת העמק, אוטובוסים עד תל השומר וירושלים. מי שרוצה להאט את הקצב וליהנות מהנוף של העמק - ייהנה כאן”.
ובזמן שהעיר מתכננת מגדלים, באופק מתקרבת סערה אחרת: שדה התעופה המתוכנן בעמק יזרעאל. בעוד לא מעט רשויות מהצפון כולל עפולה ונוף הגליל תומכות בהקמתו, מגדל העמק, יחד עם טבעון, עמק יזרעאל ורמת ישי - נמצאות בקצה הנגדי. בן חיים מציב את ההתנגדות בראש סדר היום שלו. מבחינתו, זה מאבק על צביונה של העיר.
״השדה אולי ישרת את הצפון אבל מי שישלם את המחיר זו מגדל העמק”, הוא אומר. “רעש, זיהום, פקקים, ירידת ערך, בריחה של אוכלוסייה. אנחנו נהיה רמלה ולוד. החצר האחורית של שדה התעופה. אני לא אתן לזה לקרות”. הוא מוסיף: “אני לא נגד פיתוח תחבורתי אבל לא במחיר של העיר שלי”.
לצד ההתנגדות לשדה, בן חיים מנסה לשבור גם את הסטיגמה של עיירת פיתוח עם אוכלוסיה דתית שדבקה בעיר. “75% מהאוכלוסייה הם חילונים ומסורתיים. העיר הזו מגוונת, שקטה, בלי חיכוכים. קיבלתי את פרס האחדות בבית הנשיא כי העיר הזו יודעת לחבר”.
בתחום החינוך בן חיים מציג נתון מרשים: 97% זכאות לבגרות והם קרובים לממוצע הארצי בבגרות איכותית. לדבריו, “זו נקודת אור כבר שנים. בכל שלטון”. לבן חיים יש שאיפות להיות עיר חזקה, עם יכולת עצמאית כלכלית: “אני לא רוצה יותר מענקי איזון. היום אנחנו מקבלים 19 מיליון שקל מהמדינה. אני רוצה להיות עיר עצמאית. עשירה. חזקה”. האם הוא יצליח ללא שדה התעופה בעמק שיכול להוות תנופה? ימים יגידו. בינתיים, הביקוש לדירות ממשיך לעלות.
התרעות פיקוד העורף