הפסדנו כשמדינה שלמה נרדמה בשמירה, כששנים של זחיחות התרסקו ביום אחד. הפסדנו גם מאז, יום אחרי יום, כשהמלחמה התמשכה, כשהחטופים לא שבו, כשהעם נחצה לשניים, כשהמנהיגים סירבו לקחת אחריות וכשאיבדנו לוחמים יקרים ואהובים בשביל מה? כדי שעוד מחבל מסריח יחוסל ואחריו יבואו עוד חמישה חדשים.
ואז אמר משפט שצריך להיחרט בזיכרון הציבורי, למרות ועל אף ההישגים שמניתי לעיל: "כל השרים, חברי הכנסת והעיתונאים שהמשיכו לתמוך בממשלה הזו", ואני אוסיף בעיוורון ובהערצה, "יידרשו יום אחד להסביר בין אם תוקם ועדת חקירה ממלכתית ובין אם לא".
אז כן, טראמפ אולי מביא את סיום המלחמה, אבל השאלות והאחריות נשארות כאן, אצלנו. ואם יש לקח אחד מאולפן שישי ההוא, הוא זה: רק כשנפסיק לברוח מהאמת, נוכל באמת להתחיל לחיות ולשמוח כמו שדדי שמחי מבקש למען החיילים הגיבורים שקיפחו את חייהם עבורנו.
התרעות פיקוד העורף