אני ממליץ לדונלד טראמפ לאמץ את השיטה שמלמדים מפקדים צעירים בצבא: כאשר הם נתקלים בשני חיילים שלא מסתדרים האחד עם האחר, המפקד הצעיר נדרש לחבר ביניהם באופן כזה שהם הולכים 24 שעות ביממה האחד ליד האחר בצמידות ואפילו ישנים באוהל הסיירים יחד בלילה - עד שהם הופכים לצמד שהם אחד.
ישראל וחמאס לא צרכים להפוך לאחד, להפך, הם חייבים להיות מרוחקים. הם שם בתוך עזה ההרוסה ואנחנו בקווי ההגנה סביב הרצועה, מהצד הפנימי במרחב הפרימטר. הדבר הכי חשוב כרגע לישראל הוא ראשית להביא לשחרור 48 החטופים, 20 החיים מיד בפעימה אחת עד סוף השבוע ויתר 28 החללים בתוך ימים ספורים, בהתאם לקשיים באיתור מקום הקבורה שלהם בעזה.
לישראל יש אינטרס להתייצב מיידית בקווי הגנה אחוריים וזאת בשל העובדה כי הכוחות נמצאים במצב מורכב במיוחד - הם "בנצירת אש" - לא מתקדמים כרגע אלא עושים סוג של הגנה על עצמם.
מהצד השני החמאס נמצא במצב של שניה לפני כניעה, הכוח הצבאי האחרון שלו נצור בעיר עזה ללא אוכלוסייה שתשמש לו מגן אנושי. הוא לא יכול לבצע מהלכים טקטיים התקפיים למעט לחימת גרילה ולנסות לבצע פעולת ראווה של חטיפת חייל או תקיפת מגנן של צה״ל, אולי שיגור טיל או שניים לאשדוד. אבל המהלכים האלה לא מנצחים מלחמה והוא יודע זאת היטב.
הבעיה כרגע ששני המנהיגים של שני הצדדים פועלים במשא ומתן מתוך דחף משולב של נקמה ואגו. חליל אל חייא הוא בן מוות, ברור לו וברור לישראל שאף חברת ביטוח בעולם לא תבטח אותו בביטוח חיים. זה רק ענין של זמן - מתי והיכן הוא ייפרד מהעולם הזה. הוא הפך ליותר ניצי ממה שהיה לאחר התקיפה של חיל האוויר בקטאר שבה חוסלו בנו וכלתו כשהוא עצמו ניצל.