מיקומה הגיאוגרפי של טורקיה הופך אותה לשחקן מרכזי בין מדינות המזרח למערב. למרות היותה חלק מברית נאט"ו, היא חוששת מאוד מהיכולות הרוסיות, בשל העובדה שבעבר, בכל עימות בין הצבאות, הייתה ידה של רוסיה על העליונה.
מנגד, הטורקים מחזיקים חיל אוויר המבוסס ברובו על מטוסים אמריקאיים, כשהמרכזי בהם הוא מטוס ה־F-16. כמו כן, הם מאפשרים הפעלה של בסיס נאט"ו הגדול ביותר באירופה משטחם.
לאחרונה נדרשת טורקיה לחדש את צי מטוסי הקרב שלה, והיא מבקשת לשדרג את חיל האוויר באופן הבא: רכישת טייסות מטוסי חמקן מסוג F-35, שדרוג מטוסי F-16 ישנים באמצעות קיט בלוק 70, ורכישת מספר טייסות חדשות של F-16 בלוק 70 מפסי הייצור האמריקאיים.
נראה כי האמריקאים כן ישקלו לאשר מכירה של קיטים מבלוק 70 לשדרוג הצי הקיים, לצד מכירה של שתיים או יותר טייסות חדשות של F-16. במקביל, ארצות הברית בוחנת ברצינות הקמה של שני כורים גרעיניים אזרחיים להפקת חשמל בטורקיה – בפיקוח ובניהול אמריקאי.
לא מדובר רק ביוקרה – אלא בהרבה יותר. ראשית, שיקום עזה הוא פרויקט שעתיד לכלול השקעות של מאות מיליארדי דולרים ולהימשך שנים רבות. שנית, הוא מעניק לטורקיה אחיזה ישירה באזור אסטרטגי, משתי סיבות עיקריות: היא תחזיק בשני גבולות ישירים עם ישראל – מצפון ומדרום, ובנוסף היא מנהלת מאבק ימי על ריבונות בים התיכון מול יוון וקפריסין, בניסיון לשלול מהן רצף טריטוריאלי ימי.
זו הסיבה להסכם ולתמיכה שהעניקה טורקיה למורדים בלוב, מהלך שהוביל להשפעה טורקית גוברת שם. לאחרונה, באופן מפתיע, אף הכירה אנקרה בממשלה הנבחרת הלובית.
העובדה שישראל פגעה אנושות באיראן ושברה את הציר השיעי שאותו הובילה, מאפשרת לטורקיה לבסס את עצמה כמעצמה האזורית הגדולה במזרח התיכון. העובדה שהממשל האמריקאי, בהסכמה ישראלית, מוביל את ארדואן לתוך עזה ולצפון סוריה – היא בגדר המתנה הגדולה ביותר שיכול היה לקבל.
השאלה שנותרה פתוחה: מתי איראן ובעלת בריתה רוסיה יראו בטורקיה איום ממשי על האינטרסים שלהן – וכיצד יגיבו?