לאחר נסיגת צה״ל לקו הצהוב מנסה חמאס לשקם את עצמו, או לפחות לשפר את מעמדו כלפי פנים, אבל גם מול ישראל והקהילה הבינלאומית. הוא שלח את אנשיו לרחובות, הוא נלחם בחמולות. בישראל מתכוונים לסייע לחמולות ובמקרים בהם יפגעו אנשי החמולות ישראל תתערב באש. צה״ל התמקם באזורים השולטים על העיר עזה. מחנות המרכז, ושכונות בחאן יונס. אומנם בחלק מהמקומות צה״ל לא יושב על הקו הצהוב אלא עשרות ומאות מטרים מזרחית.
הוא עשה זאת משתי סיבות: הראשונה, צה״ל מעדיף להיות במקומות שולטים ויכולת הגנה טקטית טובה יותר על הכוחות. כלומר לא בתוך אזורים מאוכלסים, ובאזורים גבוהים כמו על חלקים מרכס 70- 80 או במרחב מה שהיה פעם בית חאנון.
הסיבה השנייה היא שצה״ל מבין כי השלב השני עשוי להימשך חודשים עד לפחות שנתיים ולכן צה״ל בונה כבר עכשיו קו הגנה ארוך טווח. חמאס בוחן את צה״ל כבר כמה ימים, הוא שולח ילדים לכיוון הקו הצהוב, הוא שולח צעירים ללא נשק למרחב הפרימטר כדי לבחון את הערנות של צה״ל ואת התגובות שלו.
אתמול הלכו בחמאס צעד נוסף. הם שלחו חולית מחבלים חמושים לכיוון הקו הצהוב. זה היה בשעות בוקר באור יום. צה״ל ירה באוויר, המחבלים המשיכו לבחון את צה״ל והמשיכו להימצא במרחב האסור. צה״ל ירה לעבר החוליה כדי להרוג ולהשמיד אותה.
האיום עשה את שלו. בתוך דקות המצרים, הקאטרים והאמריקאים נכנסו לתמונה והבהירו לחמאס כי הם חייבים לפעול כאן ועכשיו להביא את החללים. התוצאה: ארבע חללים הוחזרו בלילה. עוד ארבעה יגיעו ככל הנראה היום. לישראל יש הרבה מנופים, היא כבר לא כבולה ביכולת התמרון בעזה כי כל החטופים החיים בישראל ואין לחמאס מגנים אנושיים ישראלים. הימים הקרובים יקבעו את העתיד. הדרך בה צה״ל יפעל, הדרך בה הדרג המדיני יפעל יקבעו כיצד יתייצב ויעוצב גבול עזה.
התרעות פיקוד העורף