המומחה מציין כי אין להתעלם מההיסטוריה המורכבת בין המדינות, המשפיעה עד היום על היחסים הדיפלומטיים. "אנחנו לא יכולים להתגרש מהיסטוריה. הרי שתי המדינות פעם היו בעלי אימפריות".
"יוון הייתה אימפריה ביזנטית וטורקיה הייתה אימפריה עות'מאנית, וכולנו יודעים בהיסטוריה לגבי היריבות של שתי המדינות", הוא מוסיף, "גם בהיסטוריה הלא רחוקה בקפריסין אנחנו ראינו את החיכוך והמלחמה בין שני הצדדים. לכן כשאנחנו מסתכלים מנקודת מבט יוונית אנחנו יכולים להבין את ההסתייגויות היווניות מול טורקיה".
כהן ינרוג'ק מדגיש במיוחד את השפעת אירועי העבר על חששות ההווה: "ראינו ב-1974 את הפלישה הטורקית לקפריסין, ובהתחשב בכך שיש מספר רב של איים יווניים בקרבת החופים הטורקיים, ניתן להבין את החששות היווניות". חששות אלה מתחזקים לנוכח ההתבטאויות האחרונות של גורמים טורקיים רשמיים.
תוכנית SAFE, שהיא מסגרת מימון חדשה המאפשרת לאיחוד האירופי לגייס הלוואות בהיקף של עד 150 מיליארד אירו לצורכי ביטחון, הפכה לזירת מאבק דיפלומטי. כהן ינרוג'ק חושף את האסטרטגיה האירופית: "גרמניה ושאר המדינות האירופיות הגדולות רצו להיות השוטר הטוב, ודחפו את יוון כדי שהיא תהיה השוטרת הרעה".
באשר להאשמות של טורקיה בנוגע לקפריסין וישראל, כהן ינרוג'ק מזהה אסטרטגיה רחבה יותר: "הם מנסים לעשות דה-לגיטימציה, גם נגד מדינת ישראל וגם נגד רפובליקת קפריסין. הם מציגים את ישראל כאילו ביצעה כאן רצח עם כמובן הכל שקרי ושגוי, כל הטענות חסרות שחר. הם גם מנסים להכניס את הקפריסאים, וגם את היוונים אפשר להגיד, כמשת״פים של ישראל, על מנת לעשות גם דה-לגיטימציה נגדם".
תפקידה של גרמניה במשוואה מורכב במיוחד לאור הקשרים ההיסטוריים והכלכליים עם טורקיה. "גרמניה נחשבת כשותפה הגדולה ביותר של טורקיה באיחוד האירופי, גם מבחינת ייבוא וייצוא", מסביר כהן ינרוג'ק. "אל תשכחי, שבתוך גרמניה יש בין 4 ל-5 מיליון אזרחים טורקים גרמנים. יש פה יחסים מאוד אינטימיים בין שתי המדינות. הן תמיד שיתפו פעולה, גם בעבר".
התרעות פיקוד העורף