חלבני היא מתנה שלא מפסיקה לתת, והכל בסודיות של אישה שלא מפסיקה לפטפט. יותר משהתקשורת רוצה לינוק, חלבני נהנית להניק. עוד ועוד מידע, פרטים, פכים. כל פעם היא לא רוצה אבל מספרת. לא מעוניינת אבל מפרטת. לא חושבת שזה הזמן אבל שופכת על כולם מכאן ומשם.
היא תמיד נראית אישה אצילית, מכובדת ומהוגנת. יש סרטון ידוע שלה בו היא מחניפה לראש הממשלה בפניו: "לא אשכח את השיחה ממך כשבעלי נפטר והיית איתי על הקו ובכית יחד איתי, והגברת התקשרה אלי חצי שעה, היא דיברה איתי... הרגשתי שמדבר איתי אדם, פסיכולוגית שיודעת דברים... ואני אזכור את זה עד סוף ימיי". היא אולי שכחה שכך דיברה, אך מנוע החיפוש גוגל הוא בור סוד שאינו מאבד טיפה.
את הסיבה לראיון החושפני היא ניפקה כבר במשפט הראשון: "אני עושה את זה רק בגלל דבר אחד... הייתי בטוחה שבשמיני לעשירי הבן-אדם יגיד אני לוקח את עצמי והולך לביתי". כלומר, היא נגד נתניהו כראש ממשלה, אבל הראיות שהיא מביאה הן מתחום האיפור, הביוטי והכביסה.
היא חושפת התנהגות תמוהה, קפריזית עד אינפנטילית של אשת ראש ממשלה, בכל נסיעה לגולה הדוויה. אין לצופה מה לעשות עם המידע הזה אלא רק להשתעשע. זו הייתה שעה של אסופת רכילויות קטנות צהובות - לא בלתי מעניינות, אך כלל לא רלוונטיות.
רוב הסיפורים שלה מסתיימים עם: "ואז התחילה שם מהומת אלוהים... וצעקות, וצרחות... ו... עדיף שאני לא אספר...". או: "ואז התחיל שם טירוף... וכמו הר געש... ואני נהייתי שם אדומה... ו... עזוב". או :"ומה ששם הלך, מה ששם הלך... אני לא אשכח, בחיים שלי... והוא בחדר שלו, ואני תופסת... והיא צועקת... ומתחילות שם מילים איומות... ו... עזוב".