סרפרז קרא למה שהוא כינה "מהפכה בשלטון", בטענה שהמבנים הנוכחיים של איראן הגיעו למבוי סתום. לגבי תיק הגרעין, הוא הזהיר שהעמימות של איראן "בוודאי אינה לטובתנו וחייבת להשתנות", לאחר שהסנקציות של האומות המאוחדות הוטלו מחדש. המשך המדיניות הנוכחית, לדבריו, יבודד את איראן עוד יותר, שכן "הפעם לא רק מול ארצות הברית נעמוד - גם אירופה וכמה מדינות אזוריות יעמדו לצד אמריקה".
סרפרז קרא לכיול מחדש של מדיניות החוץ כלפי ארצות הברית, סין ורוסיה, בהזהירו שכל השלוש מחפשות איראן חלשה הכפופה לאינטרסים שלהן. הוא קרא לגישה מאוזנת - לא תלויה ולא עוינת - ואמר שהכלכלה המתקשה של איראן הפכה לבת ערובה של מדיניות החוץ. בחזית הפנימית, הוא דרש רפורמה יסודית במקום סתם החלפת נשיא, תוך קריאה להשתתפות ציבורית אמיתית בשלטון.
אליזרה מסכם את השינויים שהוא רואה באיראן דרך ארבעה פרקים מרכזיים: השלכות המלחמה, רמת החיים, יחס הציבור לשלטון והשינויים החברתיים. לדבריו, השינוי הגדול ביותר מתרחש בתוך החברה עצמה – ולא נכפה מבחוץ.
התרעות פיקוד העורף