“כל עוד הבכירים האלה לא יידרכו על אדמת טורקיה, אז למעשה להחלטה הזאת אין שום משמעות”, הוא מבהיר בראיון. אבל התמונה המלאה הרבה יותר מדאיגה. “באמצעות האמירה הזאת, טורקיה אומרת למדינת ישראל, כל עוד הממשלה הנוכחית נמצאת בממשלה, אזי אנחנו לא נוכל בעצם לנרמל את היחסים, אפילו אם אנחנו מגיעים ליום שאחרי בעזה”.
המהלך הטורקי אינו אקט אימפולסיבי. כהן ינרוג’ק חושף שמדובר בפעולה מתוכננת היטב: “ממה שאני מתרשם מהתקשורת הטורקית כדי להכין תיק כזה, הם הכינו, עשו הכנות פה כבר כמה חודשים לפני. יש פה כל מיני מסמכים שהם השיגו מבתי חולים מאלה שחזרו מהרצועה, והם הוסיפו כל מיני ראיות שונות מכל מיני תקריות שונות שהיו במלחמה”. זו, כפי שהוא מגדיר, “עבודה די רצינית ומקיפה שנפרסה לאורך כמה חודשים”.
כשנשאל האם מדובר בנקודת שפל חדשה ביחסי ישראל-טורקיה, כהן ינרוג’ק נענה בכנות מייאשת: “כל פעם אנחנו רואים התפתחויות נוספות, וכל פעם אנחנו אומרים שפל חדש, אכן זה שפל חדש. אני פשוט לא אוהב להישמע כמו תקליט שבור, אבל כל פעם אנחנו רואים שהם, יש להם יכולת לדרדר את היחסים לעוד שפל ועוד שפל, ופשוט הם מאוד יצירתיים, בואי נגיד, בעניין של הדחיקה ליחסים למטה”.
אך יש מימד נוסף למהלך הטורקי. כהן ינרוג’ק מצביע על הקשר בין צווי המעצר לשאיפותיה של טורקיה להיות מעורבת ב”יום שאחרי” בעזה. “אנחנו רואים שעדיין השלב הראשון של ההסכם לא יושם, וכתוצאה מכך עדיין לא עוברים לשלב שני. ובשלב שני, למרות העובדה שעל הנייר טורקיה גם הייתה אמורה לקחת חלק מההצהרות של ממשלת ישראל, אנחנו מבינים שזה לא יקרה. אז לכן ניתן גם לפרשן את הנקודה הזאת כסוג של ענישה טורקית כנגד הסגירת הדלתות מצידה של ישראל”.
המסר הטורקי ברור: אנקרה נועלת את הדלת בפני הממשלה הישראלית הנוכחית, ועושה זאת בצורה שיטתית ומתוכננת. זו לא סערה חולפת ביחסים הדיפלומטיים, אלא מדיניות מכוונת שתשפיע על העתיד האזורי גם לאחר סיום המלחמה בעזה.
התרעות פיקוד העורף