יתרה מכך, הוא מוסיף: "המפכ"ל שוחח עם היועצת המשפטית לממשלה, בשיחה שעלתה לטונים גבוהים מצד המפכ"ל, שם גם הבהיר לה באופן חד משמעי שהוא מגיב ומאשר אך ורק את הבסיס העובדתי וכל אמירה או פרשנות היא רק באחריות היועמ"שית. המפכ"ל עומד איתן בדעתו כי רפ"ק סבן עברה דיון ספ"כ ארצי והיא ראויה לקידום דרגה אחרי שמונתה לתפקיד והיא מבחינתו עדיין ראויה לקידום בדרגה. אין בכך כדי לאשר כל טענה משפטית או אחרת שהעלתה היועמ"ש והפרקליטות לכאורה גם בשמו של המפכ"ל למרות שמלכתחילה לא אישר אותה". בסביבת המפכ"ל סיכמו: "נקבל כל החלטה שיפוטית וניישמה בהתאם".
בתגובה נכתב כי סמכויות השר בכל הנוגע לקידומי שוטרים אינן מאפשרות לו להתערב בשיקולים מקצועיים של המשטרה, וכי החלטתו עלולה "לפגוע בעצמאות החוקרים ובתקינות עבודת החקירה". בהרב-מיארה וכהנא סבורים כי אם התנהלות כזו תימשך, היא עלולה להרתיע שוטרים מלהעיד או לחקור גורמים בעלי כוח פוליטי. בשל החשש שבן גביר לא יציית לפסיקת בית המשפט, השניים מבקשים מבית המשפט לחייב את בן גביר לחתום על הדרגה, ואם יימנע מכך – לאפשר למפכ"ל לקחת את סמכות השר ולחתום במקומו.
עוד נטען כי בן גביר ביקש לכנס מחדש את הוועדה שדנה במינוי, בניגוד להמלצת הדרג המקצועי במשטרה. על פי התגובה, מדובר בדרישה שמבוססת על טענות הנוגעות לחקירות רגישות של אישי ציבור, ואינה נשענת על שיקולים ענייניים. בהרב-מיארה כתבה כי "השלכות העתירה אינן פרטיות בלבד, אלא נוגעות ליסודות של שלטון החוק והדמוקרטיה. התנהלות השר עלולה לשבש הליכים פליליים ולפגוע באמון הציבור במערכת אכיפת החוק".
על פי המסמך שהגיש המפכ"ל, "מפכ"ל המשטרה מתייחס אך ורק לעובדות ולתהליכי הקידום בעניינה של העותרת, ואיננו מתייחס לסוגיות משפטיות ו/או לקביעות ערכיות, אשר הוצגו במסגרת התגובה כעמדתה של היועצת המשפטי של הממשלה".
עוד הבהיר המפכ"ל כי הוא מתנער מכל חוות דעת הנוגעת להתנהלותו של בן גביר: "עמדתו (של המפכ"ל) מבוססת על העובדות בלבד בדבר הליך הקידום של העותרת, וכי כל ניתוח משפטי ו/או קביעה אחרת כלפי השר לביטחון לאומי ח"כ איתמר בן גביר אינן מקובלות על הח"מ".
התרעות פיקוד העורף