אחד הלקחים המרכזים שחיל האוויר מיישם, והוא תורגל השבוע, הוא הלקח של הקושי של טייסי מסוקי התקיפה ומפעילי הכטמ"מים של חיל האוויר לזהות מי מכלי רכב שנעים על הקרקע בצד הישראלי הוא אויב, ומי הוא כלי רכב ישראלי עם שוטרים או לוחמי כיתות כוננות. במהלך המלחמה אזרחים יצרו קשר באמצעות מסרונים ששלחו לטלפונים האישיים של טייסים שהכירו - והכווינו אותם לתקיפת מטרות על הקרקע.
"יש את המספרים של כל הרבש"צים לכל מסק"ר שלי, אני צריך לדעת לתת מענה בכל אתגר כזה שיש לי. יש פתרונות טכנולוגים יותר חכמים, אני רוצה וצריך להיות חכם וטוב יותר. חלק אני פותר בבניין הכוח וחלק בהפעלתו. היום חלק מחומר הטיסה שמפעיל כטמ"מ נכנס עכשיו לזירה, יש לו את דרכי התקשורת לכלל האנשים הרלוונטיים באירוע. זה תחת ההבנה שמפקד אוגדה לא תמיד יודע כל פיפס שקורה בזמן אמת, אני רוצה להיות קשור לקצה, לכולם", אמר קצין בכיר בחיל האוויר.
עוד החליטו בחיל האוויר לשנות מהקצה אל הקצה את נושא ההטסה של כוחות מיוחדים לזירות לחימה בעת קרב הגנה. חיל האוויר מיישם בעצם את המוטו שמוביל כעת הרמטכ"ל רא"ל אייל זמיר, שלפיו על צה"ל להיות דרוך כאילו מחר בבוקר פורצת מלחמה בהפתעה ללא התרעה. הרמטכ"ל מנסה להכניס לתוך צה"ל את ההבנה שהייתה בו במשך שלושה עשורים ויותר אחרי מלחמת יום כיפור ונדחקה בשנים האחרונות - הבנה שזכתה לכינוי "הסורים על הגדרות" בפי החיילים.
על פי קצין בכיר בחיל האוויר: "אנחנו הגדלנו כמעט פי 2.5 את כמות הצוותים והכמויות. יש לי בזמן קצוב עשרות חיילים של יחידות מיוחדות שאני יכול להטיס. אני יודע להביא אותם למקומות שתרגלתי השבוע. לגבי גל ב', אנחנו עושים עוד התאמות עם אגף המבצעים במטכ"ל שזה יהיה מוכן מראש. הגדלנו מאוד את סד"כ הכוננות שלנו בחיל האוויר כלקח משבעה באוקטובר. יש יותר מסוקי תובלה בכוננות".
התרעות פיקוד העורף