ברשתות טורקיות נוספות הוצג הביקור כעדות לכך ש"השפעת סוריה נעלמה לחלוטין", וכי ישראל ניצלה את החלל שנוצר לאחר קריסת המשטר הישן. פרשנים טענו שהביקור משקף שינוי אסטרטגי מתמשך - לא רק פעולה ביטחונית נקודתית - אלא הרחבת נוכחותה של ישראל ברצועה המוגדרת כ"אזור מפורז" מאז 1974.
גם כלי תקשורת טורקים הביאו בהרחבה את תגובת משרד החוץ של "הממשלה הסורית הזמנית", שהגדיר את ביקור נתניהו "בלתי חוקי" והאשים את ישראל בניסיון "לכפות מציאות חדשה הסותרת את החלטות מועצת הביטחון". לפי הדיווחים, זו הייתה הגינוי הפומבי הראשון של השלטון המדיני הסורי החדש מאז ביקורו של נתניהו.
בתקשורת הטורקית הודגש כי דמשק רואה בצעד הישראלי "פגיעה בשלמות הטריטוריאלית" וכי היא קוראת לקהילה הבינלאומית לגנות את ישראל. בנוסף דווח כי האו״ם הביע דאגה וקרא לכיבוד הסכם הפרדת הכוחות משנת 1974.
כמה מהדיווחים הזרים שהובאו בטורקיה ציינו כי מאז סוף 2024 ביצעה ישראל למעלה מ־1,000 תקיפות אוויריות בסוריה ויותר מ־400 כניסות קרקעיות. ברשת TRT נטען כי ישראל "הרחיבה את שליטתה" באזור המפורז וכי תושבים סוריים התלוננו על פגיעה בשטחים חקלאיים, שריפת יערות ומעצרים.
בעוד חלק מהעיתונים הטורקיים מציגים את הביקור כהוכחה לעליונות ישראלית, אחרים מדגישים את חולשתו של המשטר הסורי. כמה פרשנים טענו כי "אסד מעולם לא היה מאפשר ביקור כזה", וכי התלות של סוריה בכוחות חיצוניים הובילה לאובדן שליטה על הגבול. ברשתות החברתיות בטורקיה נשמעו גם קולות שסברו שהביקור הוא "מסר אזורי" שנועד להציג את ישראל כגורם מרכזי בניהול הביטחון בסוריה לאחר המלחמה, לצד האמריקנים והרוסים.