פלג וסגל דנו בשאלות של סימטרייה בין מחנות הימין והשמאל ביחס לאלימות כלפי עיתונאים ושיתפו בחוויותיהם האישיות והמשפחתיות, תוך שהם מעלים טיעונים משמעותיים הנוגעים לאתיקה המקצועית שלהם כעיתונאים ותפקידם בשיח הציבורי.
תחילה פתח פלג בשאלה: "האם זה נכון שאף פעם לא פוצצו או ניסו לפוצץ הרצאה שלך?".
עמית סגל שיתף בחוויה אישית של אלימות ואיומים נגדו ונגד משפחתו, כהקדמה לדיון על סימטריה באלימות כלפי עיתונאים: "זה קרה לי בירושלים, בהפגנה, הלכתי עם הילד שלי ברחוב ומפגינה באה לילד שלי ואמרה לו 'האם אתה יודע שאבא שלך הוא שרץ?', זה היה בבית קפה. ליד דירה שלי יש כתובת שאני מסית. הניסיון לתאר כאילו יש פה אלימות חד־סטרית, וכל ניסיון להשוות זה כמו נשים ממאדים וגברים מנוגה, אני אומר את זה בצער, זה לא נכון, אם יש פערים הם כמותיים. שאלת בנושא איום ברצח, אז גם לי היה מקרה של 'גם דמו יותר לפרסום', עם תמונה שלי".
"איך בהיפוך לוגי מושלם האירוע הפך לאירוע לא קולגיאלי"
בהמשך, תקף גל את רעיון חוסר הסימטריה וטען שהזעזוע מאלימות מגיע רק כשזה נוח פוליטית: "יש הבדל כמותי, אתה בורח ליקום מופלא שבו אפשר במשך שנים לשתוק על דברים שקורים לחבר'ה בערוץ 14 ואז להתלונן? אתה עושה שירות גרוע לדעה שלך. האם אלימות זה דבר מתועב? כן. האם כל פעם שהובא לידיעתי שהיו עליך איומים, האם אמרתי שאתה ישר בטלוויזיה? גם כן. אנחנו מדברים על השאלה מדוע הזעזוע מאלימות, מיצירת אווירה מאיימת מתחיל כאן ואיך בהיפוך לוגי מושלם האירוע הפך לאירוע לא קולגיאלי".
גיא השיב: "מסוכן להיות גיא פלג".
"מה בסך הכל אני רוצה? לראות עם הבנים שלי את הקלאסיקו"
פלג טען מצידו שהטון הציבורי מגיע מהסתה מלמעלה: "המנהל חושב שחלק מהטון האגרסיבי הוא פועל יוצא לטקסטים הפרובוקטיביים שלי לא פעם, והאירוע הוא שראש הממשלה החליט להגיד 'הם ואנחנו', ולכן מכנים אותנו אל-ג'זירה, על רקע זה מנסים להציג אותנו כלא־לגיטימיים כאויבי המדינה, ומי שאויב צריך לחתור למגע, לפגוע בו כדי להרוג. אני נקלעתי לאירוע. מה בסך הכל אני רוצה? לראות עם הבנים שלי את הקלאסיקו".
"עשית מניפולציה כשערבבת בין נושאים לא קשורים"
פלג טען שחברות פרטיות יכולות להחליט מי נכנס לביתן, אך אלימות מאורגנת היא קו אדום: "אם חברות מחליטות שבגלל האמירות שלי הן לא מעוניינות ששיח מכתב כזה יוכנס אליהן הביתה, זה לגיטימי. איפה יש בעיה? כשאוניברסיטה, שאמורה לשמוע דעות מגוונות, מבטלת הרצאה. אבל אין דוגמה שאלימות גרמה למקום לבטל הרצאה שנרכשו לה כרטיסים, אלימות, טרור, אנשים קנו כרטיס לשמוע את הטקסטים המפלגים שלי, זכותם. מחר יש לי הרצאה ושמעתי שיש מעט כרטיסים שנותרו, מותר לאנשים לשמוע את השיח המפלג שלי אבל יש ציבור שאתה לא פוגש אותו, שמגיע מחר כדי לפוצץ את האירוע, אתה מבין את ההבדל, מתי פוצצו לך הרצאה? אמרת, לא קרה".
"אתה מרגיש בטוח במדינה שלך ואשתי רבה איתי שאין לנו מספיק אבטחה, זה ההבדל"
סגל הסביר מדוע דווקא מרדכי דוד 'מוכר' יותר: "הסיבה היחידה שעם ישראל מכירים את מרדכי ולא את יולנדה, שהסיתה לפגיעה בראש הממשלה. היא נאמה בהפגנות לצד פוליטיקאים".
גיא שאל: "אני יכול להפגין בהפגנת ימין?".
"ההנחה שלך שאתה, גיא פלג, תקבע עד כאן זה מותר ומפה זה אסור"
סגל הזהיר כי התקשורת משחקת באש ומנרמלת אלימות: "יש למשחק באש, למשחק בגפרורים ליד חבית חומר נפץ, יש מחיר. התקשורת הישראלית משחקת עם הגפרורים המון זמן. הגיע הזמן לעצור לפני שלוש שנים. ההפרעות הראשונות האלימות, לא היו של הימין, היו של השמאל. אחרי שהאגף הרדיקלי של הימין ראה שזה עובד, התחילו לעשות את אותו הדבר בצד השני, ואז התקשורת החליטה להתערב. אתה יודע למה מותר להצמיד לך טלפון בפנים? אני חולק על ההנחה שלך שאתה גיא פלג, תקבע עד כאן זה מותר ומפה זה אסור. איך יכול להיות שכל אחד מהאירועים שהזכרת, הסכמתי שהם מכוערים. אבל כל אירוע שאני תיארתי, אתה הצדקת אותו ואז אתה מדבר איתי על קולגיאליות? והצדקה לאלימות?".
על האיומים הלא פוסקים אמר פלג: "כשאומרים 'אתה תמיד תצטרך להיות מלווה בשוטרים', מיהו האדם שחופש התנועה שלו צריך להיות מוחלש? מי שנשקפת לו סכנה. כשעבריין מורשע אומר לאזרח, 'אתה תמיד צריך להיות מלווה משטרה', זאת אומרת תמיד אתה בסכנה, אני לא חושב שאף אחד צריך להיות בסכנה, כולם מבינים שיש כאן איום".
לסיום, הדגיש סגל כי הדיון רחב יותר מגיא פלג אישית: "האירוע לא התחיל עם גיא פלג. קח לתשומת ליבך את מה שאמרתי".
פלג סיכם: "מקסים מצידך".
התרעות פיקוד העורף