בפגישתם בבית הלבן חתמו השניים על שורת הסכמים ביטחוניים, ובראשם הסכם הגנה אסטרטגי שנועד להעמיק את השותפות הביטחונית ולהגביר את ההרתעה האזורית, בין היתר באמצעות אספקת מטוסי F-35 לסעודיה.
הביקור לווה בדיונים על הרחבת שיתופי הפעולה הכלכליים והגברת התלות ההדדית – מרכיב חיוני לשמירה על יציבות האזור, במיוחד נוכח מעורבותן של שתי המדינות בסיום הלחימה ברצועת עזה ובשיקומה, לצד ההתפתחויות בתימן, בגדה המערבית, בסוריה ובלבנון.
עם זאת, כבר עתה מסתמן כי המבחן "האמיתי" של הביקור אינו טמון בהיקף ההסכמים שנחתמו או בהתחייבויות הכלכליות שהוכרזו – אשר חורגות בהרבה מהיקף הסכמי ההגנה המסורתיים – אלא ביכולת לממש את ההבנות, להוביל תהליכים מדיניים אפקטיביים ולנווט בין מוקדי הסכסוך המורכבים של המזה"ת. סכסוכים אלה ממשיכים להקרין על יציבותו של האזור כולו, כמו גם על יציבותה הפנימית של הממלכה הסעודית.
נפט תמורת ביטחון
בראייה כוללת, הביקור ממחיש את העמקת הקשרים הביטחוניים והכלכליים בין ארה"ב לסעודיה, תוך ניסיון לעצב מחדש את המרחב הגיאו־כלכלי ומאזן הכוחות האזורי. זאת, תוך התמודדות עם איום הטרור והגרעין האיראני ובלימת השפעתן הגוברת של איראן, רוסיה וסין באזור, במיוחד בתחום הגרעין האזרחי.
מהלכים אלה ממקמים את סעודיה כשותפה מועדפת בזירה האמריקאית, במקביל להמשך טיפוח קשריה עם מעצמות גלובליות, ובראשן סין, בתחומי הטכנולוגיה, האנרגיה והתשתיות, ועם פקיסטן, שעימה נחתם לאחרונה הסכם הגנה.
שיתופי פעולה אלה משתלבים באסטרטגיה רחבה, שמטרתה לגוון את הכלכלה הסעודית, להפחית את תלותה בנפט, להאיץ את הצמיחה בתחומי החדשנות ולחזק את ביטחונה הלאומי ויכולותיה הצבאיות. סעודיה – הכלכלה החזקה והיציבה ביותר במזה"ת, עם תמ"ג של 1.27 טריליון דולר – התחייבה להשקיע כ־600 מיליארד דולר בתשתיות אנרגיה, תעשייה וטכנולוגיה מתקדמות ברחבי ארה"ב.
סעודיה שואפת למצב את עצמה כמרכז סחר, אנרגיה וחדשנות עולמי (Hub), במיוחד בתחום הבינה המלאכותית והמחשוב הקוונטי, תוך הבטחת התקדמות טכנולוגית וצמיחה כלכלית. כל זאת, בשיתוף פעולה הדוק עם וושינגטון בפרויקטיים גרעיניים, אנרגטיים וטכנולוגיים, לחיזוק מעמדה האסטרטגי במפרץ ובמזה"ת כולו, וכן להרחבת השפעתה על שוקי הכלכלה והאנרגיה הגלובליים.
הפגישה הנוכחית בבית הלבן, בהמשך לביקורו המתוקשר של הנשיא טראמפ בריאד בחודש מאי ולצד עסקאות כלכליות בהיקף של למעלה מ־300 מיליארד דולר – כולל עסקת רכש ביטחוני בשווי של 142 מיליארד דולר – מסמלת עליית מדרגה בעומק השותפות האסטרטגית בין ארה"ב לסעודיה.
שותפות זו, הנשענת על תלות הדדית וחזון משותף המותאם לשינויים המהירים בזירה הטכנולוגית והכלכלית הגלובלית, החלה כבר בשנות ה־30 של המאה הקודמת תחת העיקרון "נפט תמורת ביטחון" והבטחת אספקת אנרגיה יציבה לארה"ב ולמערב. ברבות השנים התפתחה השותפות לרשת מורכבת של אינטרסים הדדיים, וכיום היא ממסדת את הממד הכלכלי של היחסים ומשתלבת באופן הדוק הן עם "חזון 2030" של הממלכה והן עם סדר היום האמריקאי של "אמריקה תחילה".
במסגרת זו, הכלכלה הסעודית עוברת שדרוג לכלכלה דיגיטלית, המתמקדת במגזרים מוכווני עתיד כמו טכנולוגיה מתקדמת, אנרגיה מתחדשת, חקר החלל, כרייה, תחבורה ולוגיסטיקה, לצד קידום מודרניזציה, חדשנות, תיירות ויצירת מקומות עבודה. כל אלה מבססים את מעמדה של סעודיה ואת תפקידו של מוחמד בן סלמאן, שמבקש למצב את הממלכה כשותפה מרכזית לארה"ב בעיצוב הכלכלה הגלובלית של המאה ה־21.
דוגמה לכך היא הקמתה של חברת Humain, הנתמכת על ידי קרן ההשקעות הציבורית של סעודיה, אשר יזמה שיתופי פעולה אסטרטגיים עם ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות כמו AMD, Nvidia, Amazon Web Services - תוך התמקדות בחיזוק תשתיות ושירותי בינה מלאכותית. גם חברת MP Materials וחברת Maaden הסעודית משתפות פעולה בפיתוח שרשראות אספקה של מתכות נדירות.
לצד זאת, מתבצעות השקעות משותפות בפארק האנרגיה על שם המלך סלמאן (SPARK), בעיר הכלכלית ובאתרי הזיקוק והפטרוכימיה של ג'אזאן ובעמק הטכנולוגיה של ריאד – אזורים שמטרתם להוביל את המחקר והפיתוח בתחומי ה־AI, הסייבר והחלל, למשוך השקעות בינלאומיות ולהפוך למרכזים גלובליים בתחומי הביטחון, האנרגיה והחדשנות.
מנוע צמיחה עולמי
בראייה גיאופוליטית רחבה, הידוק השותפות האסטרטגית בין ארה"ב לסעודיה משקף שינוי עמוק בסדרי העדיפויות של שתי המדינות. וושינגטון כבר אינה ממקדת את מדיניותה בביטחון האנרגיה בלבד, כשם שריאד אינה תולה עוד את ביטחונה הלאומי אך ורק בהגנה צבאית אמריקאית. במקומם מתגבשת רשת מורכבת של הסכמים בילטרליים ואינטרסים גיאו־כלכליים, טכנולוגיים ואנרגטיים, הנשענת על הדדיות, תועלת משותפת וראייה גלובלית ארוכת טווח.
ביקורו של יורש העצר בוושינגטון וההסכמים שנחתמו במהלכו ממחישים את עומק השינוי ואת חשיבותה של סעודיה – כעוגן יציבות אזורי, כאבן יסוד במדיניות החוץ האמריקאית במזה"ת וכמנוע צמיחה עולמי. מעמדה כיצואנית הנפט השנייה בגודלה בעולם, לצד מיקומה האסטרטגי בצומת המחבר בין אסיה, אפריקה והמזה"ת, הופכים אותה לשחקנית מפתח בשמירה על ביטחון האנרגיה האמריקאי והעולמי.
נגישותה למקורות אנרגיה, כמו נפט וגז טבעי, לצד משאבים חיוניים – ובראשם מינרלים קריטיים כמו ליתיום, קובלט, ניקל ונחושת, המצויים בעיקר במפרץ הפרסי – מחזקת את חשיבותה האסטרטגית. הרחבת שיתופי הפעולה בתחומי הבינה המלאכותית, האנרגיה הנקייה והתעשיות הביטחוניות, לצד השקעות סעודיות נרחבות בשוק האמריקאי, מעמיקות את הזיקה בין כלכלת ריאד לכלכלת וושינגטון.
בכך הן מבססות את מעמדה של סעודיה כשותפה אסטרטגית וככוח עולה בזירה הבינלאומית – ואת מעמדה של ארה"ב כמובילה עולמית בתחומי האנרגיה, הטכנולוגיה והביטחון.
התרעות פיקוד העורף