כתוצאה מהניתוחים הרבים שנעשו על ידי מכוני מחקר, נתוני עירייה, נתוני רשתות ונתוני בתי עסק מקומיים, עולה תמונה ברורה של עיר שגדלה פיזית ומסחרית, אך ההתנהגות הצרכנית בתוכה נשארת מקומית, ביתית, ערכית וחסכונית. למעשה, באר שבע מתגלה כעיר שבה אנשים מעדיפים לקנות ליד הבית, גם אם קילומטר משם מחכה מרכז קניות עצום וממותג. ובכל זאת, עשרות אלפי מטרים חדשים של שטחי מסחר ממשיכים להיבנות.
מעבר לכך, מדובר באחת הערים הרב תרבותיות בישראל. בבאר שבע חיות אוכלוסיות ותיקות לצד עולים ממדינות חבר העמים ומאתיופיה, מוסלמים לצד יהודים, ציבורים חילוניים לצד שכונות מסורתיות ודתיות. המפגש הזה מעצב את תרבות הקניות, את אופי הבחירות ואת מבנה הביקוש בשוק.
לצד רשימה זו, קיימות בעיר אינספור מכולות שכונתיות, מינימרקטים פרטיים, חנויות ירקות ופירות, מאפיות ומעדניות מקומיות, רשתות פארם כגון גוד פארם, סופר פארם ו־ BE כמעט בכל פינה. העיר משמשת בית לרשת מחסני השוק, שבדרום היא בעלת זהות מובחנת ומותג חזק. בשנים האחרונות נכנסה לשוק גם קרפור שפתחה חמישה סניפים, ושופרסל מחזיקה בכמות הסניפים הרחבה ביותר בעיר.
בנוסף לכך, הסניף "המפיץ" של שופרסל מציע פתרון ייחודי לכל מי שמעוניין לקנות כמויות גדולות במחירים נמוכים, מודל שהיה שמור בעבר רק לעסקים. וכאשר רשתות מתחרות בעוצמה כל כך גבוהה על פלח שוק שלא גדל בקצב דומה, המחיר הוא שחיקה ברווחיות, וחלק מהחנויות פשוט אינן מצליחות להתבסס.
לכך מצטרף שינוי נוסף. היישובים הסובבים את באר שבע בנו בשנים האחרונות מרכזי קניות משלהם. עומר, מיתר, להבים, שגב שלום ויישובים בדואים באזור מציעים לנכבדים ולתושביהם אלטרנטיבה מסחרית קרובה מאוד לבית. אלו מרכזים חדשים, אטרקטיביים, עם רשתות מזון ושירותים מלאים. המשמעות היא שחלק ניכר מהביקוש של פעם לא מגיע לעיר.
ניתוחי ההיצע והביקוש מראים כי באר שבע הפכה למקרה מבחן כלכלי מרתק של עיר שבה התפתחות נדל"ן מסחרית אינה מותאמת לקצב הצריכה. מצד אחד, העיר מדהימה בפרויקטים, בבנייה, בפיתוח ובחדשנות. מצד שני, האנשים מעדיפים את הפשטות, את הקרבה, את השכונה ואת המוכר.
הסיכון הוא כפול. מרכזים שלא מצליחים לייצר תנועה יתקשו לשרוד. רשתות מזון עלולות להוריד מחירים בצורה אגרסיבית לטובת קונים בודדים ולהפוך חלק מהסניפים ללא רווחיים. המשקיעים שמזינים את הבנייה המסיבית צריכים לשאול האם העיר באמת מוכנה לעוד קדנציה של פיתוח מסחרי מהסוג הזה.
כדי לייצר איזון אמיתי, יזמים יצטרכו להפסיק לבנות קניונים דומים ולחשוב על מודלים חדשים כמו מסחר חווייתי, מיקס שימושים, מרכזים היברידיים קהילתיים ומיקוד בצריכה מקומית שנשענת על נוחות ולא על גודל. בסופו של דבר באר שבע היא אחת הערים עם הפוטנציאל הכלכלי הגבוה בישראל, אך ההצלחה העתידית שלה תימדד ביכולת להבין מי באמת חי בה ומה הוא באמת צריך. עד שזה יקרה, ייתכן שבירת הנגב תישאר עיר שיש בה הכל חוץ מקונים.