הצעת חוק השידורים שמקדם קרעי מבקשת לבצע שינוי עומק במבנה הפיקוח על שוק השידורים בישראל. לפי ההצעה, הרשות השנייה והמועצה לכבלים וללוויין יסגרו, ובמקומן תוקם "הרשות לתקשורת משודרת", לצד מועצה חדשה לאסדרת תוכן.
החוק משנה את מודל הרגולציה כך שחלק מן החובות שהוטלו עד היום באמצעות רישיונות והיתרים יהפכו להסדרי רישום ופיקוח, במטרה לצמצם חסמים ולאפשר כניסה של שחקנים נוספים לשוק. תומכי החוק טוענים כי המהלך יפתח את שוק השידורים לתחרות רחבה יותר, יפחית בירוקרטיה ויעודד השקעה בתוכן ישראלי.
מנגד, מתנגדיו מזהירים מפני פגיעה חמורה בעצמאות התקשורת. לטענתם, ביטול הגופים הוותיקים והקמת רגולטור חדש בעל סמכויות מרוכזות יוצרים חשש מהחלשת מנגנוני הבקרה המקצועיים שהיו נהוגים עד היום. גורמים משפטיים ומקצועיים טענו בחוות דעת שונות כי יש בחוק סעיפים העלולים לערער את האיזון בין הממשלה, הרגולטור וגופי השידור, והתריעו מפני פגיעה בשקיפות וביכולת הפיקוח הציבורית.
הוויכוח על תוכן החוק נשזר במאבק נוסף - על זהות הוועדה שתדון בו בשלבי החקיקה הבאים. באופן מסורתי, חקיקה בתחום התקשורת נדונה בוועדת הכלכלה של הכנסת, שלה נצבר ניסיון רב שנים בטיפול ברגולציה של שוק התקשורת והשידורים.
אלא שבקואליציה מקודמת יוזמה להקים ועדה מיוחדת לענייני תקשורת, שתטפל בלעדית בחוק השידורים. משמעות המהלך תהיה העברת הדיון מחוץ לוועדת הכלכלה והעברת האחריות לוועדה חדשה שיוקם לה מנדט ייעודי.
לפי ההצעה שתונח על שולחן ועדת הכנסת ביום שני, חברי הוועדה יצטרכו להכריע אם לאשר את הקמת הוועדה המיוחדת לחוק התקשורת או להותיר את החוק בוועדת הכלכלה. ההחלטה תשפיע הן על קצב קידום החקיקה והן על אופן בחינתה - האם תמשיך במסלול פרלמנטרי מוכר עם מסורת דיון ארוכה, או תועבר למסלול חדש במסגרת ועדה ייעודית שתוקם במיוחד לצורך זה.
לדיסטל, ועדת התקשורת יכולה להיות מכרה זהב פוליטי. במידה והיא אכן תקדם את החוק של קרעי ללא בעיות, הוועדה צפויה להיות נפיצה ביותר ולהחזיר את דיסטל למרכז הבמה של הליכודניקים. המטרה של קרעי היא לקדם את החקיקה כך שלפני פיזור הכנסת החוק יעבור בקריאה שנייה ושלישית.