ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הגיש היום (ראשון) לנשיא המדינה יצחק הרצוג בקשת חנינה רשמית. הבקשה הועברה לבית הנשיא באמצעות פרקליטו, עו״ד עמית חדד, והיא כוללת שני מסמכים: מכתב מפורט מטעם חדד ומכתב אישי חתום על ידי נתניהו עצמו. בהתאם לנהלים, הבקשה הועברה למחלקת החנינות במשרד המשפטים, שתאגד את כלל חוות הדעת הרלוונטיות מהגורמים המשפטיים השונים. לאחר מכן יועבר התיק לעיון היועצת המשפטית של בית הנשיא וצוותה, שיגבשו חוות דעת מסכמת עבור הנשיא טרם הכרעה.
בבית הנשיא מציינים כי מדובר בבקשה יוצאת דופן ובעלת השלכות משמעותיות, וכי הנשיא ישקול אותה באחריות ובכובד ראש. בשל חשיבותה, הוחלט בבית הנשיא לפרסם לציבור את המסמכים המלאים שהוגשו.
עוד דווח כי אחת האפשרויות הנבחנות אינה חנינה מלאה, אלא הסדר משפטי יצירתי שעשוי להביא לסיום ניהול התיקים ולהסרת המכשול המשפטי, מבלי להוביל להכרעה שתסמן את פרישתו של נתניהו מהחיים הפוליטיים. לפי הערכות, יעדו של נתניהו בהקשר זה הוא יצירת מצב שיאפשר לו להצהיר לציבור כי המשוכה המשפטית הוסרה וכי הוא יכול להמשיך בתפקידו.
בין אם הוא אסיר המבקש לקצר את תקופת מאסרו, ובין אם מדובר באדם שניתנה בעניינו החלטה שיפוטית בהליך פלילי והוא מבקש לשנות את תוצאותיה. במקרה של נתניהו טרם ניתנה הכרעה סופית במשפטו, אך נסיבותיו ייחודיות ובעלות השפעה רחבה על המדינה כולה. לכן ייתכן שיבקש להסתמך על תקדים חריג, כדוגמת פרשת קו 300, שבה הוענקה חנינה גם ללא הרשעה. את הבקשה יכול להגיש רק אחד משלושה: נתניהו עצמו, עורך דינו או קרוב משפחתו מדרגה ראשונה.
אחת האפשרויות - וחשוב להדגיש שמדובר בהשערה בלבד - היא שנתניהו מבקש לקדם מהלך חנינה כחלק מפתרון כולל. תרחיש שנבחן הוא שבשלב ראשון יגיע עם הפרקליטות להבנות מסוימות: להודות בעובדות מסוימות, אך ללא הודאה באשמה. בשלב שני - לפני שתתקבל הכרעה שיפוטית ולפני הרשעה - יבקש חנינה נשיאותית. מסלול של הודאה בעובדות ללא הרשעה קיים במשפט הישראלי, אף כי הוא מצומצם ונדיר, למשל בהליכים מול קטינים.
גם אם יתחדשו מגעים כלשהם בין היועצת המשפטית לממשלה לבין פרקליטיו של נתניהו, קיימים פערים מהותיים בין הצדדים. ליבת המחלוקת נוגעת לסוגיית הקלון: בפרקליטות מדגישים כי לא יידונו בהסדר טיעון שאינו כולל קלון - שמשמעותו הרחקה מהחיים הפוליטיים למשך שבע שנים. נתניהו, מנגד, לא הסכים עד כה לכל הסדר שיכלול קלון, שכן מטרתו להמשיך לכהן בתפקיד. נכון לעתה, הפערים נראים בלתי ניתנים לגישור, ולכן הסדר טיעון איננו על הפרק.
לאחר הגשת בקשת החנינה, הנשיא יצחק הרצוג צפוי כעת לראשונה לבחון את הבקשה לגופה. מדובר בשלב מהותי, שכן עד כה הבקשה נבדקה רק על ידי הגורמים המקצועיים בבית הנשיא ובמשרד המשפטים, ולא על ידי הנשיא עצמו. בהמשך, ולאחר קבלת חוות הדעת ממשרד המשפטים ומלשכת הייעוץ המשפטי של בית הנשיא, יקבל הרצוג את החלטתו: להיעתר לבקשה ולהעניק חנינה מלאה, או לדחות אותה.
אם הנשיא יקבל את הבקשה ויעניק חנינה לפני סיום ההליך המשפטי, מדובר יהיה בצעד תקדימי בעל השלכות משפטיות נרחבות. לפי הערכות משפטיות, החלטה מסוג זה תוביל כמעט בוודאות לעתירות לבג״ץ, שיידרש לדון בחוקיות המהלך, במתחם סמכות החנינה ובשאלה האם ניתן לעשות בה שימוש במהלך משפט פעיל.
התרעות פיקוד העורף