הלחץ על החמאס הוא גדול והוא מגיע מכמה כיוונים: מאזרחים עזתים שמבקשים לחזור לבתיהם באזורים בצפון הרצועה ובאזורי הקו הצהוב, וכן למרחבי הערים רפיח וחאן יונס. הכיוון הנוסף הוא הרצון להתחיל לשקם תשתיות, לשם כך חמאס זקוק לציוד בניה הכולל מערבלי בטון וציוד הנדסי. גם המתווכות לוחצות על חמאס, כל אחת מהן מסיבותיה.
ניתן להעריך כי הכנסת כוחות צבאיים או כוחות שיטור של שתי המדינות כמו גם ההבנה העצמית של חמאס כי הוא שרד את האירוע כשהוא "על הרגליים" בעזה, יביא במוקדם או במוקדם יותר לאי יציבות שלטונית במצרים ואף במדינות נוספות כמו ירדן וערב הסעודית.
בימים הקרובים תנסה ישראל לבנות חזית אינטרסים עם מצרים, כנראה בחסות חתימה על הסכם הגז המחודש והמשודרג, והבנה כי דווקא הכוח המרכזי שיפעל ברצועה יהיה כוח מצרי.