המדיניות באירופה ובעולם שרוצות לפגוע בישראל קיבלו בשורה קשה: "צמיחה מטורפת"

לפי ה־OECD הצריכה הפרטית, שהיא מנוע העלייה בתוצר, תצמח בשנת 2026 ב־6.6% ועוד 5.3% בשנת 2027, לאחר עלייה של 3.4% בשנת 2025. ההשקעות בנכסים קבועים, המזנקות השנה ב־10.1%, יעלו בשנת 2026 ב־8.3% ובשנת 2027 בעוד 6%. היצוא של סחורות ושירותים יתאושש, מירידה של 4.9% בשנת 2024 מיד לאחר תחילת המלחמה לעלייה של 5.1% השנה.

היצוא של סחורות ושירותים יתעצם בשנת 2026 לעלייה של 7.7%, ועוד 6.1% בשנת 2027. היצוא נטו, בניכוי היבוא, ירד השנה ב־1%, אך צפוי לעלות בשנה הבאה ב־0.5% ובאותו שיעור בשנת 2027. המצב הגאופוליטי המשתפר של ישראל יאפשר להגביר את היצוא, קובע ה־OECD.

בישיבת הממשלה אירע ויכוח אדיר בניסיון למנוע עלייה בגירעון הממשלתי. האוצר עוד חלם על גירעון של 3.6%, אך לבסוף הוחלט להעלות את תקציב הביטחון ל־112 מיליארד שקל, מה שהעמיד את התקציב הכולל על 662 מיליארד שקל. תקציב הביטחון יגיע לכדי 4.5%־5% מהתוצר בשנה הבאה, מעין פשרה בין הצעת האוצר ל־93 מיליארד שקל לעומת דרישת מערכת הביטחון לתקציב של 144 מיליארד, מה שהעלה את תחזית הגירעון התקציבי ל־3.9%.
אציין כי תקציב ביטחון גדול לאורך שנים מהווה עול ונטל ואינו מאפשר צמיחה חזקה בהמשך, ומכאן שהפשרה בין הצרכים הביטחוניים המיידיים ובין צורכי הצמיחה בשנים הבאות הייתה הכרחית. ה־OECD העריך, עוד טרם החלטת הממשלה בנושא התקציב, כי הגירעון התקציבי יגיע בשנה הבאה ל־4.1% ובשנת 2027 ל־2.7%. ישראל עברה מעודף תקציבי של 0.3% בשנת 2022 לגירעון תקציבי של 8.1% בשנת 2024 בעקבות מתקפת הפתע של חמאס. בשנת 2024 הייתה הפתעה בעלייה בהכנסות המדינה והגירעון התקציבי ירד ל־5.4%, לפי הארגון. לחצו כאן לאייטם